משנה זבחים יד ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק יד · משנה ה | >>
משנה מנוקדת
בָּאוּ לְגִלְגָּל וְהֻתְּרוּ הַבָּמוֹת.
- קָדְשֵׁי קָדָשִׁים,
- נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים;
- קָדָשִׁים קַלִּים,
- בְּכָל מָקוֹם:
נוסח הרמב"ם
באו לגלגל -
- הותרו הבמות.
- קודשי קדשים - נאכלים לפנים מן הקלעים.
- קדשים קלים - בכל מקום.
פירוש הרמב"ם
הגלגל - לא היה בו בית בנוי, אלא המשכן בעצמו שהיה במדבר.
אלא לפי שתלה הכתוב איסור הבמות במחנה והוא שנאמר "אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה"(ויקרא יז, ג), ונתן טעם בזה "למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם"(ויקרא יז, ג) וגו', וזהו איסור הבמות. לפי שמיום שפסקו המחנות ונכנסו לארץ, רוצה לומר ארץ כנען והוא הזמן שבאו לגלגל, נסתלקה מצות לא תעשה זו, ונשאר מותר שכל מי שרוצה להקריב בבמה מקריב כמו שהיה קודם המשכן, שלא נאסר זה אלא במדבר במקום שהיו המחנות.
וראה גם ראה מה שאמר וקדשים קלים בכל מקום, לפי שלא היה שם מחנה ידוע ופשטו בני אדם בארץ:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
באו לגלגל. ולא היה שם בית אלא יריעות המשכן של מדבר:
הותרו הבמות. דרחמנא אמר אשר ישחט במחנה וכו' ואל פתח אוהל מועד לא הביאו, פרט לגלגל שלא היה שם מחנה, שכבר בטלו המחנות והתחילו להיות נפוצים בכל הארץ. ומהאי טעמא נמי קדשים קלים נאכלין בכל מקום, שהרי לא היה שם מחנה כמו שהיה במדבר:
פירוש תוספות יום טוב
[*באו לגלגל. וימי הגלגל י"ד שנה שכבשו וחלקו. כ"כ הר"ב במתניתין דלקמן ומפורש בגמרא מדאמר כלב [ביהושע י"ד] (ז') בן מ' שנה אנכי בשלוח משה וגו' ועתה החיה ה' אותי כאשר דבר זה מ"ה שנה. ושלוח מרגלים היתה בשניה ליציאת מצרים הרי ששבע כבשו. ומדשבע שכבשו שבע נמי שחלקו [סברא בעלמא היא. רש"י] ואיבעית אימא דלא משכחת לה י"ד שנה אחרי אשר הוכתה העיר דיחזקאל ואין להאריך בזה]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יב) (על המשנה) לגלגל. וימי הגלגל י"ד שנה שכבשו וחלקו מפרש בגמרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
באו לגלגל: כשעברו את הירדן והוקבע אוהל מועד שם שבע שנים שכבשו ושבע שחלקו:
הותרו הבמות: דילפינן ליה מאיש כל הישר בעיניו יעשה: בפירוש ר"ע ז"ל צ"ל לא היה שם מחנה:
קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים: שאין לך קדשי קדשים נאכלין קרבים בבמת יחיד דכל שאין נידר ונידב אין קרב בבמה קטנה ואין מנחה בבמה הלכך עולה הוא דהואי ואין נאכלת וחטאת ואשם בבמות צבור הוא דקרבי ונאכלין לפנים מן הקלעים:
קדשים קלים בכל מקום: דכיון שבטלו הדגלים והן היו הולכין בכל הארץ לכובשה ולא היתה חנייתם סביבות המשכן בטלה קדושת מחנה ישראל. ומעשר שני לא הוזכר כאן לפי שלא נהגו מעשרות עד לאחר ירושה וישיבה רש"י ז"ל:
בכל מקום: לא קתני הכא בכל ערי ישראל לפי שלא היה להם עדיין ערים. הרמב"ם ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
באו לגלגל: והעמידו שם המשכן של מדבר להקריב שם על מזבח הנחושת שעשה משרע"ה. אבל הארון שבו הלוחות הביאו לשכם שדר שם יהושע. שם בנו מקדש להארון כמפורש ביהושע [פכ"ד] ויאסוף ישראל שכמה ויתיצבו לפני האלהים:
והותרו הבמות: דכתיב אשר ישחט חוץ למחנה. והרי אז כבר פסקו ובטלו המחנות. והתחילו להיות נפוצים בארץ:
קדשי קדשים: שהוקרבו בפנים:
קדשים קלים בכל מקום: ואפילו בשדה. מדאין מחנה קבועה. וימי גלגל היו י"ד שנה. דהיינו ז' שכבשו וז' שחלקו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת