קטגוריה:משלי יט ט

פסוק 5 ופסוק 9 דומים מאד, וניתן לפרש את שניהם באותו אופן. אולם ייתכן גם שלכל פסוק יש משמעות שונה לפי הקשרו:

1. פסוק 5 נמצא בקטע המדבר על הקשר בין כסף לידידות, משלי יט4-7: "הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד. עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט.""""רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב, וְכָל הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּן. כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ, אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ; מְרַדֵּף אֲמָרִים לא[לוֹ] הֵמָּה"*. ייתכן שהוא מתייחס לאדם שמנסה לשפר את מעמדו החברתי ע"י שקרים וכזבים שקשורים למעמד כלכלי - טוען שיש לו יותר כסף ממה שיש לו באמת, או מבטיח שייתן מתנות שלא יצליח להשיג. הפסוק קובע, ששתי השיטות הללו לא יועילו לו.

פסוק 9 סמוך לפסוק המדבר על תבונה, (משלי יט ח): "קֹנֶה לֵּב אֹהֵב נַפְשׁוֹ שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא טוֹב עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים יֹאבֵד"*. ייתכן שהוא מתייחס לאדם שמנסה לשפר את מעמדו ע"י שקרים וכזבים שקשורים לתבונה - קונה תארים מזוייפים, אומר משפטים שנשמעים נבונים אך אין מאחריהם כלום. גם השיטות הללו לא יועילו לו - כדי להשיג תבונה צריך לקנות לב, צריך להתאמץ כדי לפתח את הלב (= מקום המחשבות).

2. פירוש אחר: "נכפל... שאם הוא קונה לב ושומר תבונה, בוודאי לא יפיח כזבים בעניין המשפט, כי כשם שהוא שומר תבונה בעניין החכמה, לחקור ולדרוש ולהבין דבר מתוך דבר, כך יהיה שומר תבונה בעניין המשפט, לחקור את העדים, ולא יעמיד את עצמו בשטחיותה של העדות" (רמ"ד ואלי על פסוק 9).