מ"ג משלי יט ח


<< · מ"ג משלי · יט · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קֹנֶה לֵּב אֹהֵב נַפְשׁוֹ שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא טוֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קֹֽנֶה־לֵּ֭ב אֹהֵ֣ב נַפְשׁ֑וֹ
  שֹׁמֵ֥ר תְּ֝בוּנָ֗ה לִמְצֹא־טֽוֹב׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קונה לב". מי שהוא קונה שכל הוא אוהב נפשו כי בזה הגיע אל הצלחת הנפש והוא שומר בלבו התבונ' למצא הטוב האמתי והתכליתי והוא דעת קדושי':  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"קונה לב" - לפי שהדעת הוא בלב, אמר קונה לב, ור"ל, קונה הדעת הוא אוהב נפשו, והשומר תבונה בלבו לבל ישכחה, הוא סיבה למצוא טוב.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קונה לב אוהב נפשו", הלב מציין כח המושל אשר באדם, וגם מי שיודע חקי החכמה עדיין אין הלב שלו, כי התאוה והחכמה לוחמים בלבו, והיצר בונה עליו מצודות גדולים לכבוש את הלב תחת ממשלתו ומי "שאוהב נפשו" ורוצה לשמרה בל תכרת ע"י האויב, הוא "קונה את הלב", כמ"ש
  • (י"ד ל"ג) בלב נבון תנוח חכמה, שע"י התבוננות בדרכי החכמה בכח התבונה שיבין טעמיה תסור המלחמה ויהיה הלב ברשותו, וזה נקרא "קונה", כי התבונה הוא ככסף שקונה בו סחורה, כמ"ש קנות בינה נבחר מכסף, ובכסף הזה קונה את הלב שיהיה שלו, ומפרש שזה ע"י "ששומר תבונה", ויען שלפעמים יבקש ע"י בינתו את הרע, ויבין בדרכים מזויפים ולמצוא דיעות כוזבות, אומר בתנאי אם שומר תבונה כדי "למצוא טוב", ומפרש כי.

ביאור המילות

"לב". הוא הכח המושל כמ"ש בכ"מ, והקנין מורה שהוא ברשותו:
 

<< · מ"ג משלי · יט · ח · >>