פתיחת התפריט הראשי

משלי יט כט: "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים."

תרגום מצודות: נכונו ללצים שפטים (משפטי יסורים), ומהלומות (מכות המשברות) נכונו לגוף הכסילים.

תרגום ויקיטקסט: - ללצים, המבזים את מערכת המשפט האנושית, מחכים שפטים (עונשים במשפט אלהי); וגם לשופטים הכסילים, שאינם משתמשים בחכמתם כדי לחקור כראוי, מחכות מהלומות מה'.

/ ה' מכין שפטים (עונשי מידה כנגד מידה) לעמים המתלוצצים ואינם לוקחים ברצינות את דבריו; ומכין מהלומות (מכות) לגופם של עמים כסילים (שאינם רוצים ללמוד בחכמה).


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יט כט.


דקויותעריכה

הפסוק מתאר את עונשיהם של לצים ושל כסילים. ניתן לפרשו כהמשך לפסוק הקודם:

- עונשו של עד בליעל יליץ משפט הוא נכונו ללצים שפטים;

- עונשם של פי רשעים יבלע אוון הוא מהלומות לגו כסילים.

לפי פירושים 1,2 למעלה, יש לפרש שהעונשים הם בידי אדם: "למליץ משפט... נכונים וראויים משפטי מוות - שלא ישחיתו העולם במידתם הרעה... כי אין תקוה לבעל הלשון שישוב בתוכחת מדרכיו אחרי ההרגל... ומהלומות לגו כסילים, כי ראוי להלום אותם במכות גדולות, כי יש תקוה שיכניע הרשע יצרו וימשול באיבריו וירחיק האוון ויעיד עליו אם עשהו אחר" (ר' יונה גירונדי), "נכונו ללצים שפטים - כי מפני הלעיגם על האנשים, ימצאו בהם שישפטו אותם שפטים גדולים; ולגוף הכסילים נכונו שברים, כי לסכלותם יעשו ענינים מגונים כנגד האנשים" (רלב"ג).

לפי פירוש 3, השופטים האנושיים אינם עושים את מלאכתם, הם בולעים את דברי השקר של העדים, ולכן ה' מתערב. הוא מביא שפטים (עונשים אלוהיים - ראו רש"י וב"הקבלות") על העדים הלצים העושים צחוק ממערכת-המשפט, ומביא מהלומות גם על השופטים, המתנהגים ככסילים בכך שאינם משתמשים בחכמתם לחקור את העדים.

הקבלותעריכה

1. שפטים נזכרו בתורה ככינוי למכות שה' הביא על מצרים, למשל ב(שמות ז ד): "וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם, וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים", (שמות יב יב): "וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'".

שפטים נזכרו גם בנבואת יחזקאל ככינוי למכות שה' יביא על עם ישראל ועמים אחרים, למשל ב(יחזקאל ה י): "וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים, וְזֵרִיתִי אֶת כָּל שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל רוּחַ", (יחזקאל ה טו): "וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה מוּסָר וּמְשַׁמָּה לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה, אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי", (יחזקאל כה יא): "וּבְמוֹאָב אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'", (יחזקאל כח כב): "וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר ד' ה': הִנְנִי עָלַיִךְ צִידוֹן, וְנִכְבַּדְתִּי בְּתוֹכֵךְ, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' בַּעֲשׂוֹתִי בָהּ שְׁפָטִים, וְנִקְדַּשְׁתִּי בָהּ", (יחזקאל כח כו): "וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם".

מכאן, שגם הפסוק שלנו מתאר את העונשים שה' מביא על עמים ומנהיגים לצים = המזלזלים ולועגים לאנשים ולערכים, כדברי הנביא ישעיהו על מנהיגי ישראל, (ישעיהו כח יד): "לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר ה' אַנְשֵׁי לָצוֹן, מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם", (ישעיהו כח כב): "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם, כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת ד' ה' צְבָאוֹת עַל כָּל הָאָרֶץ".

המצרים, אמנם, לא נקראו בתורה לצים, אבל הם התנהגו כלצים וזלזלו בה', (שמות ה ב): "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל?! לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ"*. לכן הם נקראו לצים במדרש, למשל על (משלי ג לד): "אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ"*: "הקדוש ברוך הוא מתרה בו באדם פעם ראשונה שניה ושלישית, ואינו חוזר בו, והוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא; אף כך פרעה הרשע: כיון ששיגר הקדוש ברוך הוא חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך - הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך" (ריש לקיש, שמות רבה יג ג; ראו גם ליצנות בפרשה / אהובה קליין). הם התנהגו כלצים ולכן ה' הביא עליהם שפטים.

2. ומהלומות לגו כסילים - מדוע? כי הכסיל מזלזל במילים, (משלי כג ט): "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ"*.

3. פסוקנו מדבר על לצים ומהלומות, והפסוק הבא מדבר על לצים ויין. קשר בין מהלומות ליין נזכר גם ב(משלי כג כט): "לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מדונים[מִדְיָנִים] לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם? לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ"*




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/19-29