פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים יֹאבֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֵ֣ד שְׁ֭קָרִים לֹ֣א יִנָּקֶ֑ה
  וְיָפִ֖יחַ כְּזָבִ֣ים יֹאבֵֽד׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עד שקרים". מי שיעיד שקרים בעניני החכמה אשר הצטרכו התחלותיה אל העדות לא ינק' כי הוא סבה להכשיל האנשים השומעים עדותו בדברים העיוניים ומי שידב' שקרי' בענינים העיוניים ובפרט בשרשים ובהתחלות הנה הוא יאבד כי זה סבה להרחיקו משלימותו תכלית ההרחקה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עד שקרים לא ינקה". אם יתבונן ויוציא דבר שקר, כי הבינה מתבוננת בין אמת ושקר, "ויעיד עדות שקר" כגון להכחיש מציאות ה' או השגחתו, "לא ינקה" מעונש, וגם אם "יפיח כזבים" ע"י היקשים מטעים, שאין השקר ניכר תיכף רק אחר העיון והבחינה, "יאבד", ובזה אין כפל עם מה שכבר בא פסוק זה למעלה פסוק ה':


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ינקה" - אף אם לא הוזם, לא ינקה מדין של מעלה.

"יאבד" - סופו לאבדון, כי יבא לידי עדות שקר.

<< · מ"ג משלי · יט · ט · >>