ביאור:משלי יט כג

משלי יט כג: "יִרְאַת ה' לְחַיִּים, וְשָׂבֵעַ יָלִין, בַּל יִפָּקֶד רָע."

תרגום מצודות: יראת ה' היא סיבה לחיים, וילין (יתמיד) בשביעה, ולא ייפקד (יזכר) אל הרע, כלומר: לא תבוא עליו רעה.

תרגום ויקיטקסט: יראת ה' מנחה את האדם לחיים ולא למוות; אדם ירא ה' אינו ירא מפני בני אדם, ולכן הוא לן שבע (ישן בשקט), ואינו חושש מפני פקודות של מפקד רע.

/ יראת ה' מנחה את האדם לבחור בחיים; בסוף ימיו ינוח בשלום על משכבו, זקן ושבע, ולא יפקדו (יזכרו) לו אף מעשה רע.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יט כג.


דקויות

עריכה

המפרשים פירשו את הפסוק בדרך חומרית או רוחנית:

א. פירושים חומריים

עריכה

הפסוק בא להשוות בין יראת ה' לבין פחדים אחרים שמטרידים את האדם. רוב הפחדים של האדם מקצרים את חייו: הוא לא יכול לאכול, לא מצליח להרדם, וגם כשהוא כבר ישן - יש לו חלומות רעים. אולם היראה מפני ה' היא פחד מסוג אחר לגמרי:

1. היא מאריכה את החיים ומשפרת את איכות החיים בעולם הזה, כי מי שפוחד מה' לא צריך לפחוד מאף אחד אחר; הוא מרגיש שבע, כי אין לו צורך בתענוגות העולם (ר' יונה); יכול לישון בשקט בלילה ולא נפקד בחלומות רעים.

2. היא משפרת גם את איכות החיים שאחרי המוות: מי שהיה ירא ה' במשך כל החיים, הוא ימות בשיבה טובה, זקן ושבע, ילין וינוח על משכבו בשלום, וה' לא יפקוד עליו ולא יעניש אותו על מעשים רעים לאחר מותו.

"יש הבדל בין יראת ה' ובין יראה אחרת, שהירא ממקרי העולם היראה מקצרת את החיים, היראה תמנע המאכל והשינה, אבל יראת ה' היא לחיים ושבע ילין, שיאכל לשביעה וגם ישן, כי היראה הזו תסיר ממנו כל יראה אחרת, שהירא ה' בטוח שבל יפקד רע, ולא תיגע בו שום רע, ועל-כן הוא בוטח ואין לו פחד משום דבר, ולכן יראת ה' תוסיף ימים, כנ"ל" (מלבי"ם).

ב. פירושים רוחניים

עריכה

הפסוק בא ללמד, איך לבחור את הדרך הנכונה, הדרך המובילה לחיים רוחניים, הדרך הנזכרת ב(דברים ל יט): "הֲעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ"*.

3. יראת ה' מדריכה את האדם לבחור את הדרך הרוחנית הנכונה לחיים, ומאפשרת לאדם להרגיש שבע ושמח בחלקו, ולהינצל מפקודות רעות שפוקד עליו יצר הרע.

4. יראת ה' מדריכה את האדם לבחור את הדרך הרוחנית הנכונה לחיים, ומאפשרת לו לנוח בשלום על משכבו, זקן ושבע, ולהינצל מדין רע וקשה לאחר המוות.

הקבלות

עריכה

1. ה' אמר לאברהם לשחוט את יצחק בנו, ואברהם הסכים, אך ה' מנע ממנו לעשות זאת, (בראשית כב יב): "וַיֹּאמֶר 'אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי'".

יראת ה' של אברהם, למרות שלכאורה דרשה ממנו להרוג, למעשה הסתיימה בחיים; אברהם ויצחק המשיכו לחיות חיים ארוכים. על שניהם נאמר גם שהם מתו שבעים, (בראשית כה ח): "וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו", (בראשית לה כט): "וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו".

אברהם, ירא האלהים, בל ייפקד רע - לא קיבל פקודה לעשות מעשה רע. גם כשה' אמר לו לעשות מעשה שנראה רע כביכול, בסופו של דבר התברר שזה היה ניסיון בלבד.

מכאן מסקנה כללית: יראת ה' אמיתית מביאה את האדם לחיים ולשובע; ה' אינו פוקד על האדם פקודות של רע ומוות.

2. בפסוקים נוספים נאמר שמצוות ה', המבטאות את יראת ה', מטרתן להביא את האדם לחיים, (ויקרא יח ה): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, אֲנִי ה'", (דברים ל יט): "העדתי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ"*, (יחזקאל כ יא): "וָאֶתֵּן לָהֶם אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי הוֹדַעְתִּי אוֹתָם, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם"; וכן בספר משלי, (משלי י טז): "פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת"*, (משלי י יז): "אֹרַח לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר, וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶה"*, (משלי יא יט): "כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ"*, (משלי י כז): "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה"*.

3. קשר בין יראת ה' לבין שובע נזכר גם לגבי אנשים אחרים שהיו יראי ה', (דברי הימים א כג א): "וְדָוִיד זָקֵן וְשָׂבַע יָמִים וַיַּמְלֵךְ אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ עַל יִשְׂרָאֵל", (איוב מב יז): "וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים"; ראו גם ביטוח מפני רעב לצדיקים.

4. קשר בין יראת ה' לבין שינה טובה נזכר גם ב(תהלים כה יב): "מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה', יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר. נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/19-23