ביאור:משלי יט ח
משלי יט ח: "קֹנֶה לֵּב אֹהֵב נַפְשׁוֹ, שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא טוֹב."
תרגום מצודות: קונה לב (קונה הדעת; ולפי שהדעת הוא בלב אמר קונה לב) הוא אוהב נפשו, והשומר תבונה בלבו לבל ישכחה, הוא סיבה למצוא טוב.
תרגום ויקיטקסט: הקונה (מכין ומתקן) לעצמו לב, מפתח את כישוריו השכליים הרגשיים - אוהב את נפשו: הוא יצליח גם לשמור בליבו דברי חכמה ותבונה, וגם למצוא בת-זוג טובה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יט ח.
דקויות עריכה
הפסוק מדגיש את החשיבות של הכנת הלב ללימוד: "כל הטורח והעמל שאדם עושה ללמוד את החכמה, אינו מועיל לו אלא לעשות כלי ראוי לקבל את החכמה שהוא בחינת הלב ממש, אבל החכמה עצמה אינה באה אלא ממנו יתברך... האדם מכין את הכלי וה' יתברך נותן בו את העצמות... זה סוד", (דניאל ב כא): "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין"*, "שאין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה, כלומר: שכבר תיקן את הכלי והכשירו לקבל את העצמות" (רמ"ד ואלי).
רעיון דומה נמצא ב(משלי יז טז): "לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה, וְלֶב אָיִן?!"*- הכסיל רוצה לקנות את החכמה, אבל אינו מביא את ליבו לקניית החכמה: "ולכן תראה, שהלמדנים מרובים והחכמים מועטים, לפי שאין הכל יודעים לתקן את הכלי כראוי, ולכן אינם זוכים לקבל את החכמה" (שם).
הקבלות עריכה
למצוא טוב - מה זה טוב? עריכה
1. חכמה, כמו ב(משלי ג יג): "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה; כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף, וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ"*. מי שקונה לב, מתקן את כישוריו השכליים, יכול גם לשמור בו תבונה, וגם למצוא דברי חכמה טובים.
2. זוגיות, כמו ב(משלי יח כב): "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'"*. מי שקונה לב, מתקן את כישוריו הנפשיים והרגשיים, יצליח למצוא בת-זוג טובה.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/19-08