מ"ג משלי יט י


<< · מ"ג משלי · יט · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־נָאוֶ֣ה לִכְסִ֣יל תַּעֲנ֑וּג
  אַ֗֝ף כִּֽי־לְעֶ֤בֶד ׀ מְשֹׁ֬ל בְּשָׂרִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא נאוה לכסיל תענוג, אף כי לעבד" - קל וחומר הוא, שאין נאה שעבד "ימשול בנדיבים".

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא נאוה". הנה לא יתכן שיגיע לכסיל תענוג כי בסב' סכלותו ראוי שיגיע לו צער בכל הדברי' וכ"ש שלא יאות לעב' שיהיה מושל בשרים וכאילו אמר זה להעיר שאין ראוי שישי' האד' מושל הכח הנפשיי שהוא ראוי שיהיה עבד ומשרת לשאר הכחו' הנפשיות המגיעות האדם אל השלימו' כי זה הוא ממה שיבלבל הפעולו' האנושיו' וישיב פעולותיו בהמיות ולא אנושיו':  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נאוה" - נאה ויפה. 

מצודת דוד

"לא נאוה וגו'" - כי בהיותו מתענג בטוב, יחזיק בכסילות.

"אף כי" - כל שכן, שלא נאה שהעבד ימשול בשרים, כי עוד יכריח כולם אחר רוע תכונתו אשר קנה בעבדותו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא נאוה לכסיל תענוג", הכסיל יודע חקי החכמה רק התאוה גברה עליו שרוצה בתענוג והנאות העולם, ותענוג זה לא נאה לו, שהגם שהגוף יתענג, הלא הנפש תכנע עי"ז לתאוות הגוף, ואין ראוי שימשול הגוף על הנפש והיא תכנע להגוף שנברא להיות עבד לה והיא תשתרר בכחותיה, ומזה עצמו יודע כי "לא נאה שהעבד ימשול בשרים", כי מטעם זה לא נאה תענוג לכסיל מפני שהגוף העבד מושל על הנפש:

 

<< · מ"ג משלי · יט · י · >>