מ"ג משלי יז כ
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עִקֶּשׁ לֵב לֹא יִמְצָא טוֹב וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עִקֶּשׁ־לֵ֭ב לֹ֣א יִמְצָא־ט֑וֹב
וְנֶהְפָּ֥ךְ בִּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
"ונהפך בלשונו" - מי שהוא מכיר האמת, ובשפתיו יטעון השקר, ויצדיק רשע באשר יאהבהו, וירשיע צדיק באשר ישנאהו.
"יפול ברעה" - והוא רע מעיקש הלב, כי הוא עוזר אחרי השקר במזיד.
על-כן אמר בזה לא ימצא טוב ובזה שהוא רע ממנו יפול ברעה.
הערה: ראו רבנו יונה על משלי יא כ, שם פירש ש"עיקשי לב הם בעלי המידות הרעות".מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עקש לב" - המחשב עקשות.
"ונהפך בלשונו" - המהפך עצמו בלשונו לדבר תמימות ובקרבו ישים ארבו, הוא עצמו יפול בהרעה אשר חשב לזולת.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
עיקש לב הוא מי שליבו (שהוא כוח המושל שבו) הולך על-פי דרכים מעוקשים, שלא על-פי דרך החכמה שהיא הדרך הנכוחה, הגם שיחפש דרך הטוב על-פי שכלו, "לא ימצא טוב", כי הדרך הטוב הוא רק על-פי החכמה, שאי-אפשר למצאה מדעתו, רק על-ידי הקבלה מפי חכמים. ובכל-זאת, יוכל להיות שגם לא יעשה רע.
אבל ה"נהפך בלשונו", שהלשון מצייר הדיבור בבינה, ומי שלשונו מדבר תהפוכות, שהם היקשים מתעים וחקירות כוזבות באלהות ובאמונות, ויוצא לאפיקורסות, זה, לא לבד שלא ימצא טוב, כי גם "יפול ברעה", (משלי כג כז): "כי שוחה עמוקה זונה", שהיא המינות.
ביאור המילות
"עיקש לב" - נוהג היפך מחוקי החכמה, כנ"ל (יא כ).
"ונהפך בלשונו" - הפך מן הבינה, שהלשון מציין הבינה (כנ"ל י כ), ו"לשון תהפוכות" הוא היפך הבינה (כנ"ל י לא).הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
אבל "ונהפך בלשונו", והוא איש תהפוכות, שעושה רע בדיבורו, הוא "יפול ברעה" שעושה.
הערה: ראו הגאון מווילנה על משלי יא כ, שם פירש שעיקש לב הוא מי ש"אינו שב בתשובה, הוא תועבת ה'.