פתיחת התפריט הראשי

מ"ג משלי יז כב

מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣יב גֵּהָ֑ה
  וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לב שמח ייטיב גהה" - כשהאדם שמח בחלקו פניו מאירין

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לב שמח". הנה משמחת הלב יתחדש טוב מראה הגוף להתפשט הדם והחום הטבעי בחלקי הגוף והרוח נכאה שהיא הפך שמחת לב הוא תיבש האיברים מפני התקבץ הדם והחום הטבעי בפנימי הגוף והנה יבאר בזה שהשמחה משובחת וההצטער מגונה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש גרם", כבר בארתי למעלה (ט"ו י"ג) במ"ש לב שמח ייטיב פנים ובעצבת לב רוח נכאה, שיש לב שמח ורוח נכאה, שהלב בחיצוניותו שמח בטוב העוה"ז ובהצלחה, אבל רוחו הפנימי נכאה וטוב יותר עצבת לב ושלא יהיה רוחו נכאה, ועפז"א "הלב השמח" רק "ייטיב גהה", ר"ל גוה, שהוא הגויה החיצונית, כמ"ש לב שמח ייטיב פנים, אבל "רוח נכאה תיבש את העצם", ועיקר האדם בפנימותו:


ביאור המילות

"לב, רוח". הרוח כולל כל כחות הנפשיות. וההבדל בין לב ורוח התבאר, שלב הוא הכלי החיצונה ששם ישכנו הכחות הנפשיות, והוא כח חומרי, והרוח הוא רוחני, וטוב יותר שיעצב הלב וישמח הרוח, "וגהה" כמו גוה, בחילוף אהו"י:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ייטיב גהה" - השמחה תיטיב לגוף כדבר רפואה, ושברון רוח תייבש מוח העצמות.

מצודת ציון

"גהה" - כמו כגהה, ותחסר כ"ף השמוש, וענינו רפואה, כמו (הושע ה): "ולא יגהה מכם מזור".

"נכאה" - שבורה, כמו (תהלים קט): "ונכאה לבב".

"גרם" - עצם, כמו (משלי כה): "תשבר גרם".

<< · מ"ג משלי · יז · כב · >>