יחזקאל יט
קיצור דרך: t1219
תנ"ך > יחזקאל > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח
הפרק במהדורה המוטעמת
יט א וְאַתָּה֙ שָׂ֣א קִינָ֔ה אֶל־נְשִׂיאֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
ב וְאָמַרְתָּ֗ מָ֤ה אִמְּךָ֙ לְבִיָּ֔א בֵּ֥ין אֲרָי֖וֹת רָבָ֑צָה בְּת֥וֹךְ כְּפִרִ֖ים רִבְּתָ֥ה גוּרֶֽיהָ׃
ג וַתַּ֛עַל אֶחָ֥ד מִגֻּרֶ֖יהָ כְּפִ֣יר הָיָ֑ה וַיִּלְמַ֥ד לִטְרׇף־טֶ֖רֶף אָדָ֥ם אָכָֽל׃
ד וַיִּשְׁמְע֥וּ אֵלָ֛יו גּוֹיִ֖ם בְּשַׁחְתָּ֣ם נִתְפָּ֑שׂ וַיְבִאֻ֥הוּ בַחַחִ֖ים אֶל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
ה וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י נֽוֹחֲלָ֔ה אָבְדָ֖ה תִּקְוָתָ֑הּ וַתִּקַּ֛ח אֶחָ֥ד מִגֻּרֶ֖יהָ כְּפִ֥יר שָׂמָֽתְהוּ׃
ו וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ בְּתוֹךְ־אֲרָי֖וֹת כְּפִ֣יר הָיָ֑ה וַיִּלְמַ֥ד לִטְרׇף־טֶ֖רֶף אָדָ֥ם אָכָֽל׃
ז וַיֵּ֙דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַׁאֲגָתֽוֹ׃
ח וַיִּתְּנ֨וּ עָלָ֥יו גּוֹיִ֛ם סָבִ֖יב מִמְּדִינ֑וֹת וַֽיִּפְרְשׂ֥וּ עָלָ֛יו רִשְׁתָּ֖ם בְּשַׁחְתָּ֥ם נִתְפָּֽשׂ׃
ט וַֽיִּתְּנֻ֤הוּ בַסּ֙וּגַר֙ בַּחַחִ֔ים וַיְבִאֻ֖הוּ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל יְבִאֻ֙הוּ֙ בַּמְּצֹד֔וֹת לְמַ֗עַן לֹא־יִשָּׁמַ֥ע קוֹל֛וֹ ע֖וֹד אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
י אִמְּךָ֥ כַגֶּ֛פֶן בְּדָמְךָ֖ עַל־מַ֣יִם שְׁתוּלָ֑ה פֹּֽרִיָּה֙ וַעֲנֵפָ֔ה הָיְתָ֖ה מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃
יא וַיִּֽהְיוּ־לָ֞הּ מַטּ֣וֹת עֹ֗ז אֶל־שִׁבְטֵי֙ מֹֽשְׁלִ֔ים וַתִּגְבַּ֥הּ קוֹמָת֖וֹ עַל־בֵּ֣ין עֲבֹתִ֑ים וַיֵּרָ֣א בְגׇבְה֔וֹ בְּרֹ֖ב דָּלִיֹּתָֽיו׃
יב וַתֻּתַּ֤שׁ בְּחֵמָה֙ לָאָ֣רֶץ הֻשְׁלָ֔כָה וְר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים הוֹבִ֣ישׁ פִּרְיָ֑הּ הִתְפָּרְק֧וּ וְיָבֵ֛שׁוּ מַטֵּ֥ה עֻזָּ֖הּ אֵ֥שׁ אֲכָלָֽתְהוּ׃
יג וְעַתָּ֖ה שְׁתוּלָ֣ה בַמִּדְבָּ֑ר בְּאֶ֖רֶץ צִיָּ֥ה וְצָמָֽא׃
יד וַתֵּצֵ֨א אֵ֜שׁ מִמַּטֵּ֤ה בַדֶּ֙יהָ֙ פִּרְיָ֣הּ אָכָ֔לָה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ מַטֵּה־עֹ֖ז שֵׁ֣בֶט לִמְשׁ֑וֹל קִ֥ינָה הִ֖יא וַתְּהִ֥י לְקִינָֽה׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל
ב ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה
ג ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל
ד וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים
ה ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו
ו ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל
ז וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו
ח ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש
ט ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל
י אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים יא ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו יב ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו יג ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא יד ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה
א וְאַתָּה שָׂא קִינָה אֶל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל.
ב וְאָמַרְתָּ מָה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה בְּתוֹךְ כְּפִרִים רִבְּתָה גוּרֶיהָ.
ג וַתַּעַל אֶחָד מִגֻּרֶיהָ כְּפִיר הָיָה וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף אָדָם אָכָל.
ד וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו גּוֹיִם בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ וַיְבִאֻהוּ בַחַחִים אֶל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
ה וַתֵּרֶא כִּי נוֹחֲלָה אָבְדָה תִּקְוָתָהּ וַתִּקַּח אֶחָד מִגֻּרֶיהָ כְּפִיר שָׂמָתְהוּ.
ו וַיִּתְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ אֲרָיוֹת כְּפִיר הָיָה וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף אָדָם אָכָל.
ז וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב וַתֵּשַׁם אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ מִקּוֹל שַׁאֲגָתוֹ.
ח וַיִּתְּנוּ עָלָיו גּוֹיִם סָבִיב מִמְּדִינוֹת וַיִּפְרְשׂוּ עָלָיו רִשְׁתָּם בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ.
ט וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר בַּחַחִים וַיְבִאֻהוּ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל יְבִאֻהוּ בַּמְּצֹדוֹת לְמַעַן לֹא יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל.
י אִמְּךָ כַגֶּפֶן בְּדָמְךָ עַל מַיִם שְׁתוּלָה פֹּרִיָּה וַעֲנֵפָה הָיְתָה מִמַּיִם רַבִּים. יא וַיִּהְיוּ לָהּ מַטּוֹת עֹז אֶל שִׁבְטֵי מֹשְׁלִים וַתִּגְבַּהּ קוֹמָתוֹ עַל בֵּין עֲבֹתִים וַיֵּרָא בְגָבְהוֹ בְּרֹב דָּלִיֹּתָיו. יב וַתֻּתַּשׁ בְּחֵמָה לָאָרֶץ הֻשְׁלָכָה וְרוּחַ הַקָּדִים הוֹבִישׁ פִּרְיָהּ הִתְפָּרְקוּ וְיָבֵשׁוּ מַטֵּה עֻזָּהּ אֵשׁ אֲכָלָתְהוּ. יג וְעַתָּה שְׁתוּלָה בַמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצָמָא. יד וַתֵּצֵא אֵשׁ מִמַּטֵּה בַדֶּיהָ פִּרְיָהּ אָכָלָה וְלֹא הָיָה בָהּ מַטֵּה עֹז שֵׁבֶט לִמְשׁוֹל קִינָה הִיא וַתְּהִי לְקִינָה.
(א) וְאַתָּה שָׂא קִינָה אֶל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל.
(ב) וְאָמַרְתָּ מָה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה בְּתוֹךְ כְּפִרִים רִבְּתָה גוּרֶיהָ.
(ג) וַתַּעַל אֶחָד מִגֻּרֶיהָ כְּפִיר הָיָה וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף אָדָם אָכָל.
(ד) וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו גּוֹיִם בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ וַיְבִאֻהוּ בַחַחִים אֶל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
(ה) וַתֵּרֶא כִּי נוֹחֲלָה אָבְדָה תִּקְוָתָהּ וַתִּקַּח אֶחָד מִגֻּרֶיהָ כְּפִיר שָׂמָתְהוּ.
(ו) וַיִּתְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ אֲרָיוֹת כְּפִיר הָיָה וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף אָדָם אָכָל.
(ז) וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב וַתֵּשַׁם אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ מִקּוֹל שַׁאֲגָתוֹ.
(ח) וַיִּתְּנוּ עָלָיו גּוֹיִם סָבִיב מִמְּדִינוֹת וַיִּפְרְשׂוּ עָלָיו רִשְׁתָּם בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ.
(ט) וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר בַּחַחִים וַיְבִאֻהוּ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל יְבִאֻהוּ בַּמְּצֹדוֹת לְמַעַן לֹא יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל.
(י) אִמְּךָ כַגֶּפֶן בְּדָמְךָ עַל מַיִם שְׁתוּלָה פֹּרִיָּה וַעֲנֵפָה הָיְתָה מִמַּיִם רַבִּים.
(יא) וַיִּהְיוּ לָהּ מַטּוֹת עֹז אֶל שִׁבְטֵי מֹשְׁלִים וַתִּגְבַּהּ קוֹמָתוֹ עַל בֵּין עֲבֹתִים וַיֵּרָא בְגָבְהוֹ בְּרֹב דָּלִיֹּתָיו.
(יב) וַתֻּתַּשׁ בְּחֵמָה לָאָרֶץ הֻשְׁלָכָה וְרוּחַ הַקָּדִים הוֹבִישׁ פִּרְיָהּ הִתְפָּרְקוּ וְיָבֵשׁוּ מַטֵּה עֻזָּהּ אֵשׁ אֲכָלָתְהוּ.
(יג) וְעַתָּה שְׁתוּלָה בַמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצָמָא.
(יד) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִמַּטֵּה בַדֶּיהָ פִּרְיָהּ אָכָלָה וְלֹא הָיָה בָהּ מַטֵּה עֹז שֵׁבֶט לִמְשׁוֹל קִינָה הִיא וַתְּהִי לְקִינָה.
|
פסוקים ממלכים ב פרקים כג-כה כרקע לקינה: בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם... וַיַּעַשׂ הָרַע... וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה... וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת אֶלְיָקִים... וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים, (וְאֶת יְהוֹאָחָז לָקָח וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ... וַיַּעַשׂ הָרַע... וַיְשַׁלַּח ה' בּוֹ אֶת גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים וְאֶת גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֵת גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֵת גְּדוּדֵי בְנֵי עַמּוֹן ("עָלָיו עָלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לְהֹלִיכוֹ בָּבֶלָה" - דברי הימים ב לו ו - אם כי לא ברור אם אכן הוגלה לבבל, או שמת בדרך) (יהויכין - אין התייחסות אליו בקינה) כִּי עַל אַף יְהוָה הָיְתָה בִירוּשָׁלַ͏ִם וּבִיהוּדָה עַד הִשְׁלִכוֹ אֹתָם מֵעַל פָּנָיו, וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל... וַתִּבָּקַע הָעִיר |
א וְאַתָּה שָׂא קִינָה אֶל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל על מלכי יהודה האחרונים. ב וְאָמַרְתָּ: מָה אִמְּךָ כמה חזקה היתה אימך, ממלכת יהודה לְבִיָּא כמו לביאה, בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה, בְּתוֹךְ כְּפִרִים אריות צעירים רִבְּתָה גידלה את גוּרֶיהָ. ג וַתַּעַל העלתה לגדולה את אֶחָד מִגֻּרֶיהָ, כְּפִיר הָיָה הפך לאריה צעיר (הנמשל: יהואחז בן יאשיהו שהומלך בגיל 23 - מלכים ב כג לא) , וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף, אָדָם אָכָל אפילו טרף בני אדם. ד וַיִּשְׁמְעוּ התאספו להתקיפו אֵלָיו גּוֹיִם, בְּשַׁחְתָּם בשחת שלהם, בבור שחפרו כמלכודת נִתְפָּשׂ נתפס, וַיְבִאֻהוּ בַחַחִים קשור בחח, בטבעת באף אֶל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
ה
וַתֵּרֶא הלביאה (ממלכת יהודה) כִּי נוֹחֲלָה יחלה לשוא, אָבְדָה תִּקְוָתָהּ; וַתִּקַּח אֶחָד מִגֻּרֶיהָ הכוונה ליהויקים בן יאשיהו שהומלך על ידי פרעה, כְּפִיר שָׂמָתְהוּ.
ו
וַיִּתְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ אֲרָיוֹת, כְּפִיר הָיָה, וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף, אָדָם אָכָל.
ז
וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו שבר את ארמנותיו וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב, וַתֵּשַׁם הפכה לשממה (יהויקים פגע במוסדות יהודה) אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ מִקּוֹל שַׁאֲגָתוֹ.
ח
וַיִּתְּנוּ עָלָיו נתנו קולם, התאספו גּוֹיִם סָבִיב מִמְּדִינוֹת, וַיִּפְרְשׂוּ עָלָיו רִשְׁתָּם, בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ.
ט
וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר בכלוב, בַּחַחִים, וַיְבִאֻהוּ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל, יְבִאֻהוּ כדי שיניח אותו בַּמְּצֹדוֹת בכלא לְמַעַן לֹא יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל.
{פ}
י אִמְּךָ האומה כַגֶּפֶן בְּדָמְךָ בדימוי שמדמים אותך עַל מַיִם שְׁתוּלָה, פֹּרִיָּה וַעֲנֵפָה הָיְתָה, מִמַּיִם רַבִּים. יא וַיִּהְיוּ לָהּ מַטּוֹת עֹז ענפים חזקים אֶל שִׁבְטֵי מֹשְׁלִים שנהפכו למקלות, שרביטים של המלכים, וַתִּגְבַּהּ קוֹמָתוֹ עַל בֵּין עֲבֹתִים מעל העצים הגבוהים, וַיֵּרָא בְגָבְהוֹ ותראה, תבלוט, הגפן מרוב גובהה בְּרֹב דָּלִיֹּתָיו ובזכות ענפיה הרבים. יב וַתֻּתַּשׁ נעקרה (משל לכיבוש ירושלים בימי צדקיהו, חורבן בית ראשון וגלות בבל) בְּחֵמָה, לָאָרֶץ הֻשְׁלָכָה, וְרוּחַ הַקָּדִים הוֹבִישׁ פִּרְיָהּ. הִתְפָּרְקוּ וְיָבֵשׁוּ מַטֵּה עֻזָּהּ הענפים החזקים שלה, אֵשׁ אֲכָלָתְהוּ. יג וְעַתָּה שְׁתוּלָה בַמִּדְבָּר ולא "עַל מַיִם" כפי שהיתה (פסוק י), בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצָמָא. יד וַתֵּצֵא אֵשׁ מִמַּטֵּה בַדֶּיהָ מענפיה, פִּרְיָהּ אָכָלָה, וְלֹא הָיָה בָהּ מַטֵּה עֹז שֵׁבֶט לִמְשׁוֹל.
קִינָה הִיא נבואה זאת, וַתְּהִי לְקִינָה בזמן החורבן בפועל הפכה לנפוצה.
{פ}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: