פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָמַ֣ד רָ֭שָׁע מְצ֣וֹד רָעִ֑ים
  וְשֹׁ֖רֶשׁ צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חמד רשע" - להיות נזון ומתפרנס ממצוד רשעים שצדין את הבריות בגזלות וחמס

"ושורש צדיקים יתן" - מה שהוא ראוי ליתן והוא הפרי

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חמד". הרשע מצוד הרעים אשר יתחזקו בו לעשו' החמסים כדי שיתחזק לעשות מלאכת הרשע ואולם הצדיקים לא יצטרכו לדבר מחוץ יתחזקו בו כי שרש הצדיקים יתן מה שיתחזקו בו לעשות מלאכתם במדות ועיון וזה מבואר במעט עיון כי השרש אשר מהמוחשות והמושכלות הראשונות והמחשבות יתנו האמת בחכמה ובבינה אשר החקירה בהם היא מלאכת הצדיקים:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חמד" - הרשע חומד לשבת במבצר הרעים אשר יתחזקו שם לעשות חמס; אבל הצדיקים אינם צריכים לעזר מבחוץ, כי שרשם יתן פריים הראוי, ר"ל: מעצמם יתחזקו להיטיב לעשות.

מצודת ציון

"מצוד" - ענינו מבצר חזק, כמו (יחזקאל יט): "יביאהו במצדות".

<< · מ"ג משלי · יב · יב · >>