קטגוריה:משלי ג ד
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם
המהדורה המנוקדת: וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
בְּעֵינֵ֖י אֱלֹהִ֣ים וְאָדָֽם׃
פרשני המקרא
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ומצא חן" - ובזה תמצא חן' ותהיה ידוע למשכיל בשכל טוב בעיני וגו'.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"שכל טוב" עי' לקמן (י"ג ט"ו):נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
וטעם שכל טוב, כאילו מראה טוב, מענין "והאשה טובת שכל" (שמואל א כה ג) שטעמו טובת מראה.
ובמסכת שקלים: חייב אדם לצאת ידי הבריות כמו שחייב לצאת ידי שמים, מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים. מן התורה: "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר לב כב). ומן הכתובים: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. והנה של בית אבטינס היו בקיאים בפיטום הקטורת, ולא יצאה אשה מהם ותינוק מהם כשהוא מבושם, ובנישואי אשה ממקום למקום אחר היו פוסקים עמה שלא תתבשם לעולם, שלא יהיו ישראל אומרים: מפיטום הקטורת הם מתבשמות, לקיים מה שנאמר: "והייתם נקיים מה' ומישראל", ואומר: ומצא חן ושכל טוב.
ראו גם
ויקי על הפסוק
תרגום מצודות: ובזה תמצא חן ותהיה ידוע למשכיל בשכל טוב בעיני אלהים ואדם.
תרגום ויקיטקסט: -כשתזכור את הטובות שעשו לך, תמצא חן ותחשב לבעל שכל טוב, גם בעיני אלהים שציווה להכיר טובה, וגם בעיני בני אדם שחשוב להם שיזכרו אותם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג ד.
דקויות
אנחנו מכירים את הביטוי "מצא חן בעיני-", אבל בפסוק זה נאמר לא רק ומצא חן אלא גם ושכל טוב; מה המשמעות של "מצא שכל טוב בעיני-"?
1. יש שקראו את הפסוק "ומצא חן בשכל טוב" (ע"פ דעת מקרא), כלומר, מי שעושה חסד ואמת בשכל טוב, בצורה מושכלת ומוצלחת, יזכה למצוא חן; כמו ב(משלי יג טו): "שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן".
2. הביטוי בעיני- מציין את נקודת המבט של-. כשאומרים שאדם א מצא חן בעיני אדם ב, הכוונה, שמנקודת המבט של אדם ב, אדם א מצא חן; כלומר, ב תופס את א כאדם חינני, חביב ואהוב.
לפי אותו היגיון, כשאומרים שאדם א מצא שכל טוב בעיני אדם ב, הכוונה, שמנקודת המבט של אדם ב, אדם א מצא שכל טוב; כלומר, ב תופס את א כאדם חכם ומוצלח (שכל = הצלחה מתוך חכמה).
אם כך, הפסוק שלנו מלמד, שמי שעושה חסד ואמת, או זוכר את מעשי החסד והאמת שעשו איתו, זוכה שגם ה' וגם בני-אדם רואים אותו וחושבים עליו כאדם בעל חן (נאה ואהוב) ובעל שכל טוב (חכם ומוצלח).
הקבלות
הפסוק מדגיש שיש למצוא חן גם "בעיני אלהים" וגם "בעיני אדם".
רעיון דומה נמצא ב(משלי כד כא): "יְרָא אֶת ה' בְּנִי, וָמֶלֶךְ"*
וכן בפרקי אבות: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם" (רבי, משנה אבות ב א. ע"פ ר' ישעיהו הולנדר).
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ג ד"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.