נחמיאש על משלי ג ד
<< | נחמיאש על משלי • פרק ג' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּמְצָא־חֵ֥ן וְשֵֽׂכֶל־ט֑וֹב
בְּעֵינֵ֖י אֱלֹהִ֣ים וְאָדָֽם׃
<< · נחמיאש על משלי · ג · ד · >>
ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם — משפטו: ותמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים, ועל ידי החסד והאמת ימצא החן, וכמה דאת אמר: "שכל טוב לכל עושיהם" (תהלים קיא ט).
וטעם שכל טוב, כאילו מראה טוב, מענין "והאשה טובת שכל" (שמואל א כה ג) שטעמו טובת מראה.
ובמסכת שקלים: חייב אדם לצאת ידי הבריות כמו שחייב לצאת ידי שמים, מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים. מן התורה: "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר לב כב). ומן הכתובים: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. והנה של בית אבטינס היו בקיאים בפיטום הקטורת, ולא יצאה אשה מהם ותינוק מהם כשהוא מבושם, ובנישואי אשה ממקום למקום אחר היו פוסקים עמה שלא תתבשם לעולם, שלא יהיו ישראל אומרים: מפיטום הקטורת הם מתבשמות, לקיים מה שנאמר: "והייתם נקיים מה' ומישראל", ואומר: ומצא חן ושכל טוב.