מ"ג ויקרא כה לד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הוּא לָהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּֽשְׂדֵ֛ה מִגְרַ֥שׁ עָרֵיהֶ֖ם לֹ֣א יִמָּכֵ֑ר כִּֽי־אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָ֛ם ה֖וּא לָהֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַחֲקַל רְוַח קִרְוֵיהוֹן לָא יִזְדַּבַּן אֲרֵי אַחְסָנַת עָלַם הוּא לְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְרַם חֲקִיל פַּרְוִילִי קִירְוֵיהוֹן לָא יְזַבְּנוּן אֲרוּם אַחְסָנַת עֲלַם הוּא לְהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | וַחֲקַל פַּרְזִילִי קִירְיָיהוֹן לָא יִזְדַּבֵּן אֲרוּם אַחֲסָנַת: |
רש"י
מפרשי רש"י
ומה שהקשה הרא"ם, דאיך נוכל לומר דהאי קרא "לא ימכר" שלא ימכר מכר עולם, שהרי כבר כתיב לעיל "גאולת עולם תהיה ללוים", דודאי קרא דלעיל איירי לענין גאולה, אבל קרא דהכא יש לאוקמי לענין יציאתו ביובל, "לא ימכר" - יהיה יוצא ביובל:
והרא"ם פירש ברייתא דתורת כהנים בענין אחר, דפירש 'או אינו אלא מכר עולם, תלמוד לומר כי (בתי ערי הלוים היא אחזתם) ["אחוזת עולם הוא להם"], אם כן מכירת עולם כבר אמור שאינו נמכר לעולם, מה תלמוד לומר "ושדה מגרש עריהם לא ימכר", מכר גזבר'. כך פירש הרא"ם. ואין פירושו נראה, דאם כן מה נדרש למעלה דכתיב (פסוק לג) "כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם", מה נדרש בזה. ועוד, דהוי ליה למימר 'הרי מכר עולם אמור, הא מה אני מקים "ושדה מגרש עריהם לא ימכר" כו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ו (עריכה)
[ט] מנין שאין עושין שדה מגרש, ולא מגרש שדה? לא מגרש עיר, ולא עיר מגרש? תלמוד לומר "ושדה מגרש עריהם...". אמר ר' אליעזר, במה דברים אמורים? בערי הלוים. אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש, ולא מגרש שדה. מגרש עיר, ולא עיר מגרש. כדי שלא יחריבו את ערי ישראל.
"לא ימכר"-- "לא ימכר" מכר גזבר או "לא ימכר" מכר עולם? תלמוד לומר "כי אחוזת עולם הִוא להם", הא מה אני מקיים "לא ימכר"? -- מכר גזבר. "כי אחוזת עולם הִוא להם"-- להגיד מה גרם.