ביאור:דניאל א יח

דניאל א יח: "וּלְמִקְצָת הַיָּמִים אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם, וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א יח.


וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּרעריכה

וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ, וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְעריכה

המלך דרש להביא לארמונו נערים חכמים ומלומדים. המלך האכיל אותם שאריות משולחנו, ולימדו אותם את תרבות בבל ומדע.

לפי התוכנית הנערים למדו שלוש שנים, ואז, את אלו ששר הסריסים חשב שהם מתאימים, הוא הביא לפני המלך לבחינה.
מראש ידעו שלא כל הנערים יבחרו לעמוד לפני המלך ולהשאר כיועציו.

וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּרעריכה

נאמר "וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים" (ביאור:דניאל ד ט) כשם שנאמר על אסתר: "וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו, וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו" (ביאור:אסתר ב ט). סביר שדניאל עשה כאסתר בציות מוחלט, ככתוב: "כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים" (ביאור:אסתר ב טו).

התמונה מזכירה את הכתוב על יוסף שהובא לפרעה: "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר, וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית מא יד). או את יוסף שמביא רק חמישה מאחיו לפרעה, ככתוב: "וּמִקְצֵה אֶחָיו, לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים; וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה" (ביאור:בראשית מז ב), או יוסף שמביא את בניו ליעקב, ככתוב: "וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם, אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל, וַיַּגֵּשׁ אֵלָיו" (ביאור:בראשית מח יג).

דניאל התחכם מעט בענין שיירי האוכל משולחן המלך, אולם שר הסריסים ראה שדניאל וחבריו שמחים באוכל שלהם, לומדים במרץ, מתנהגים יפה אחד לשני, ולא גורמים לו צרות.

הגי בחר לאסתר יום מועדף בשנה השביעית למלכותו, ב"חֹדֶשׁ טֵבֵת" בו הלילה ארוך וקריר, וזה זמן מועדף למלך להיות עם העלמה היפה. ייתכן שגם כאן שר הסריסים בחר יום מועדף למלך כדי לסמל את חשיבות הנערים שהוא מביא לפניו לבחינה.

זה היה כבוד ענקי להופיע בפני המלך. כידוע אדם המופיע ללא הזמנה, והמלך לא מגיש לו את שרביטו היה מומת.
לראות את פני המלך, ועוד לעמוד לפניו גם זה היה כבוד ענקי.

לא נאמר איך דניאל וחבריו התכוננו לבחינה: מה הם לבשו, מה הם למדו. לבטח הם דיברו כשדית רהוטה עם המלך, כי את זה פקד המלך שהם ילמדו, ככתוב: "וּלְלַמְּדָם סֵפֶר, וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים" (ביאור:דניאל א ד). הם גם התאמנו להיות חזקים שמסוגלים לעמוד לפני המלך: בלי להתעלף, לזוז, להפריע, בלי לאבד ריכוז, לזכור הכל, לשמוע מילים חשובות שהמלך אמר. סביר ששר הסריסים אימן אותם, כי היה לו חשוב שהם יצליחו ויזכרו אותו לטובה.