פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אלו ילדים עמדו לפני המלךעריכה

"וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" יש מסבירים כמו שמבואר בפנים מקצה השלש שנים, אחרי שלש שנים שיגמרו את האימונים הדרושים הילדים יעמדו לפני המלך. משמע שאחרי האימונים הדרושים כל הילדים יעמדו לפני המלך. ולפי זה מה שכתוב בפסוקים בהמשך "וּלְמִקְצָת הַיָּמִים אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם, וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר. וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" אין הכוונה שרק דניאל חנניה מישאל ועזריה עמדו לפני המלך מכל הילדים, אלא שהם היו הטובים ביותר, וכולם עמדו לפני המלך.

ויש מבארים שמה שכתוב "וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" הכוונה שאחרי האימונים של כל הילדים, רק קצת מהם, דהיינו המתאימים ביותר, יעמדו לפני המלך. ולפי"ז מה שכתוב בהמשך "וּלְמִקְצָת הַיָּמִים אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם, וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר. וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" הכוונה כפשוטו שמכל הילדים רק דניאל חנניה מישאל ועזריה עמדו לפני המלך, כיון שהם היו הטובים ביותר.

"וּלֲלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים". מי הם הכשדים ומהי שפתם?עריכה

 
אזור אור כשדים: בבל, אכד, אשור וחרן

הכשדים מצאצאי כשד בן נחור כמו שכתוב (בראשית כב) "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ. אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם. וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל". כשד בן נחור נדד מחרן בצפון לאור כשדים בדרום סמוך למפרץ הפרסי. (עיין מפה). שפתם היתה ארמית. כיון שהם באו מחרן ששם דברו ארמית. מלכי בבל באים מכשדים.

הכשדים נודעו בתור בקיאים החכמת האסטרולוגיה (חכמת הכוכבים והמזלות). (מתוך אינציקלופדיה בית ישראל של הרב הלפרין ומתוך כשד - דוד הלל וינר)

ראה ויקפדיה "אור כשדים".

השפות שדברו בבל בימים ההםעריכה

א. אכדית היא שפה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי. שפה זו הייתה בשימוש במסופוטמיה בקרב האשורים והבבלים בין השנים 2500-100 לפני הספירה.

עם התפשטותה, נוצרו בשפה האכדית ניבים שמשתקפים גם בשפה הכתובה. שני הניבים העיקריים הם: בבלית - הניב הדרומי. נקרא כך כיוון שהיה בשימוש באזור העיר בבל. אשורית - הניב הצפוני. נקרא כך כיוון שהיה בשימוש בממלכת אשור, שבירתה הייתה נינוה.

העיר אכד נמצאת ליד בגדד בין בבל בדרום לאשור בצפון (עיין מפה). היא מוזכרת פעם אחת בתורה בראשית י י "ותהי ראשית ממלכתו (של נמרוד) בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער".

ב. ארמית היא שפה שמית שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. היא הייתה שפה רווחת במזרח התיכון ומרכז אסיה בתקופה הקדומה בעיקר בארצות: אשור, פרס, בבל, סוריה וארץ ישראל. החל משנת 700 לפני הספירה, בערך, החלו להשתמש באימפריה האשורית בשפה הארמית לשם כתיבת מסמכים רשמיים. השפה נפוצה על פני כל האזור שהיה תחת שליטתה של האימפריה האשורית, כולל ארץ ישראל.