ביאור:דניאל א טו

דניאל א טו: "וּמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָה, נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר מִן כָּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּת-בַּג הַמֶּלֶךְ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א טו.


נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂרעריכה

וּמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָהעריכה

במשך עשרה ימים, המלצר נתן לדניאל וחבריו זרעונים לאכילה במקום פת-בג ויין המלך, ולקח את פת-בג המלך והיין לעצמו.
לבטח המלצר הרגיש שבע ושמח, והעולם נראה לו נפלא.
שר הסריסים לא גילה שהוא גונב את המנות של המלך, חברים לא הלשינו עליו.
דניאל וחבריו אכלו בשמחה את הזרעונים, והם נראו שמחים ומרוצים.

הרבה פעמים כאשר לאדם יש שליטה, אפילו אם התנאים פחות טובים, הוא מרגיש חופשי ושמח - אדון לגורלו.

בְרִיאֵי בָּשָׂרעריכה

"בְרִיאֵי בָּשָׂר" - שמנים (מילוג).
אנו מוצאים את הביטוי מספר פעמים: "וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ" (ביאור:בראשית מא ב), וגם "וְעֶגְלוֹן אִישׁ בָּרִיא מְאֹד" (שופטים ג יז).

לא סביר שהנערים השמינו בצורה ברורה מאכילת זרעונים יותר מאשר מאכילת בשר ולחם שהמלך הגיש להם.

נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר מִן כָּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּת-בַּג הַמֶּלֶךְעריכה

לא ברור איך היה מראה הנערים לפני התחלת הנסיון יחסית לשאר הנערים.
לא ברור כמה ואיזה זרעונים המלצר נתן להם.
לא ברור איך נערים משמינים תוך עשרה ימים.

ייתכן ששאר הנערים חגגו כל ערב משתה, כמו שנאמר על נבל הכרמלי: "וַתָּבֹא אֲבִיגַיִל אֶל נָבָל, וְהִנֵּה לוֹ מִשְׁתֶּה בְּבֵיתוֹ כְּמִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ, וְלֵב נָבָל טוֹב עָלָיו, וְהוּא שִׁכֹּר עַד מְאֹד" (שמואל א כה לו). הנערים טרפו בשר ולחם והיו מלאים ונפוחים, ובנוסף הם גמרו לשתות את כל היין שנותן להם. ייתכן שהנערים היו שמנים אבל לא נראה שהם היו חזקים, יציבים, וצלולים. סביר שהם היו עייפים ומשועממים.

סביר שדניאל וחבריו נראו יותר טוב מהם אחרי אכילת זרעונים ושתית מים צחים. הם נראו טוב והיו שמחים יותר מאשר כל שאר הנערים.
עיניהם היו זורחות ומבריקות, פניהם הקרינו קשב, ונכונות ללמוד ולענות בחוכמה.
היה תענוג להסתכל עליהם.

בכל מקרה, המלצר העדיף לראות שהם נראים טוב, ולא לוותר על היין והאוכל שהוא 'גונב' מהמלך ללא הסכמת הרשות, ומסתכן במוות (חוקי חמורבי מספר 1 ו26).