ביאור:דניאל א ז

דניאל א ז: "וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל בֵּלְטְשַׁאצַּר וְלַחֲנַנְיָה שַׁדְרַךְ וּלְמִישָׁאֵל מֵישַׁךְ וְלַעֲזַרְיָה עֲבֵד נְגוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א ז.


משמעות השמותעריכה

בפנים הסברנו כפשוטו לפי המצודות דוד. ששר הסריסים קרא להם שמות בארמית שהם פירוש לשמותם בלשון הקודש.

רש"י והמלבים מסבירים שהשם שדניאל קבל הוא שם של עבודה זרה של נבוכדנאצר. כמו שכתוב בפרק ד ה. ושאר השמות לא היו ע"ש עבודה זרה. והם לא מסבירים את משמעותם.

רבינו סעדיה גאון מבאר: בלטשאצר מורכב מכמה מילים בל טש אצר. שמשמעותם העובודה זרה של בבל שמכונה 'בל' שומרת את האוצר של בבל. שדרך מורכב מהמילים שד רך. דהיינו מפונק ורך. עבד נגו פירושו עבד העבודה זרה ששמה נגו.

בלעריכה

בל-טשאצר. האל הגדול ביותר של בבל שהיה מעל כל האלים נקרא בל או מרדוך

ראה גם מיתולוגיה מסופוטמית

משמעות הקריאה בשמותעריכה

שליטים שכבשו ערים נהגו לתת שם חדש לעיר כדי לציין את בעלותם.
מלכים נהגו לתת שמות חדשים לעבדיהם, כנראה כדי לבטא את העובדה שהם שולטים בהם. ראו ביאור:קריאות ושמות בבריאת העולם.

  • אלוהים הכריז בעלות על ישמעאל ויצחק ונתן להם שמות לפני הוולדם.
  • אלוהים שינה את שמותיהם של אברם, שרי ויעקב.
  • פרעה נתן שם חדש ליוסף - צפנת פענח.
  • בת פרעה נתנה שם חדש לתינוק שהיא מצאה ביאור - משה.
  • משה שינה את שמו של הושע ליהושע, כאשר הוא יעד אותו להיות יורשו.
  • פרעה נכה מינה את אֶלְיָקִים בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ למלך יהודה והסב את שמו ליְהוֹיָקִים.
  • נבוכדנצר מינה את מַתַּנְיָה, דודו של יהויכין, והסב את שמו לצִדְקִיָּהוּ.

יש גם המנהג, שאפיפיור חדש בוחר לעצמו שם חדש כדי לסמל שהוא עלה למעמד חדש עם זהות חדשה.