ביאור:דניאל א ז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

(דניאל א ז): "וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל בֵּלְטְשַׁאצַּר וְלַחֲנַנְיָה שַׁדְרַךְ וּלְמִישָׁאֵל מֵישַׁךְ וְלַעֲזַרְיָה עֲבֵד נְגוֹ"

משמעות השמותעריכה

בפנים הסברנו כפשוטו לפי המצודות דוד. ששר הסריסים קרא להם שמות בארמית שהם פירוש לשמותם בלשון הקודש.

רש"י והמלבים מסבירים שהשם שדניאל קבל הוא שם של עבודה זרה של נבוכדנאצר. כמו שכתוב בפרק ד ה. ושאר השמות לא היו ע"ש עבודה זרה. והם לא מסבירים את משמעותם.

רבינו סעדיה גאון מבאר: בלטשאצר מורכב מכמה מילים בל טש אצר. שמשמעותם העובודה זרה של בבל שמכונה 'בל' שומרת את האוצר של בבל. שדרך מורכב מהמילים שד רך. דהיינו מפונק ורך. עבד נגו פירושו עבד העבודה זרה ששמה נגו.

בלעריכה

האל הגדול ביותר של בבל שהיה מעל כל האלים נקרא בל או מרדוך

ראה גם מיתולוגיה מסופוטמית

משמעות הקריאה בשמותעריכה

מלכים נהגו לתת שמות חדשים לעבדיהם, כנראה כדי לבטא את העובדה שהם שולטים בהם. ראו ביאור:קריאות ושמות בבריאת העולם.