ביאור:דניאל א יג

דניאל א יג: "וְיֵרָאוּ לְפָנֶיךָ: מַרְאֵינוּ וּמַרְאֵה הַיְלָדִים, הָאֹכְלִים אֵת פַּת-בַּג הַמֶּלֶךְ, וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵה, עֲשֵׂה עִם עֲבָדֶיךָ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א יג.


וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵה, עֲשֵׂה עִם עֲבָדֶיךָעריכה

וְיֵרָאוּ לְפָנֶיךָ: מַרְאֵינוּ וּמַרְאֵה הַיְלָדִיםעריכה

אחרי עשרה ימים תבדוק ותסתכל על המראה של ארבעתינו, שאכלנו אוכל צמחוני, כל אוכל שגדל "מִן-הַזֵּרֹעִים" (ביאור:א יב), ומראה הנערים האחרים, שימשיכו לאכול משיירי האוכל של פת-בג המלך.

השיפוט יהיה בראיה בלבד. לא בשקילה, ולא בריח. כמובן לא היה ברור מראש איך הם יראו ואם יהיה הבדל בכלל.
אולם סביר שהנערים מיהודה ירגישו מרוצים שהם ממלאים את חוקי אלוהים ואוכלים אוכל כשר, שלא נאכל על ידי נכבדי המלך, ושלא השתהה בדרכו אליהם.

וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵה, עֲשֵׂה עִם עֲבָדֶיךָעריכה

דניאל מעניק למלצר שיפוט בלעדי. כרצונו המוחלט המלצר יקבע, ודניאל חוזר ומציג אותו וחבריו כעבדיו של המלצר.

למעשה דניאל לא אמר שהוא מוותר על פת-בג המלך. הוא רק ביקש להוסיף אוכל צמחוני. אסור לחשוב שדניאל וויתר, כי האוכל היה מוגעל בעייניו והמלצר לקח את האוכל כאילו שדניאל נתן לו את זה בתמורה להסכמתו. לא נאמר בני כמה היו "הילדים", וכידוע, אי אפשר לעשות הסכם תקף עם ילדים.

למעשה, אחרי עשר ימים, דניאל יסתכל על חבריו ויראה אם יש שינוי לטובה או רעה, או שאין שינוי, ואז, במידת הצורך, הוא יכול להתווכח על שינויים בתזונה או להאריך את הזמן. המלצר לא יוכל להתנגד כי הוא כבר פגע בכבוד שר הסריסים, כאשר הוא אישר להם לנסות בלי לבקש רשות, וחמס את פת-בג המלך והיין לעצמו.