ביאור:דניאל א ט

דניאל א ט: "וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א ט.


וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִיםעריכה

וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאלעריכה

המשפט אינו ברור:

  • האם מאז ששר הסריסים בחר את דניאל והביא אותו לארמון המלך, הוא חיבב את דניאל ועזר לו, כפי שהגי עזר לאסתר, ככתוב: "וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו, וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו" (ביאור:אסתר ב ט).
  • או שרק ברגע שדניאל ביקש לאכול דברים שאינם מגעילים, רק אז אלוהים כפה על שר הסריסים לשאת חסד ורחמים עליו.

סביר שדניאל היה מודע ליחס המועדף ששר הסריסים מעניק לו ולכן העיז לבקש ממנו את בקשתו.
סביר שגם שר הסריסים וגם דניאל ראו שדניאל מלא "דְּבַר חָכְמַת בִּינָה" (ביאור:דניאל א כ), וצפו שבעתיד דניאל הנבון יהיה "רַב חַרְטֻמַּיָּא" העומד לפני המלך, ולכן עדיף לשר הסריסים להתנהג יפה איתו.

לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִיםעריכה

אלוהים אמר שדרך אלוהים היא: "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט), אולם כאן החוק והצדק לא יעזרו לדניאל.
דניאל העליב את המלך שהאוכל משולחנו לא נראה לא כראוי לאכילה. דניאל הראה שהוא אינו מרוצה, וזה חשיפה של עוינות נגד המלך. בנוסף שאר הנערים יכולים לדרוש אוכל כמו דניאל והמלך ישמע על המרד המעליב. שר הסריסים סרב להענות לבקשתו של דניאל, הסביר לדניאל את חששותיו, אבל לא נקט צעדים נגדו.

סביר שאלוהים גרם ששר הסריסים יחבב את דניאל, וישפוט אותו לחסד ורחמים.

  • שר הסריסים הבין שדניאל לא כועס על המלך, ולא מנסה ליצור מהומה עם שאר הנערים.
  • שר הסריסים לא חשב שהוא צריך לדווח למלך על חוצפתו של דניאל.
  • שר הסריסים לא גרש את דניאל מהארמון או העניש אותו.

שַׂר הַסָּרִיסִיםעריכה

דניאל נתן כבוד לשר הסריסים ולא ניסה ללכת מאחורי גבו. הוא בקש רשות מהאחראי, האדם שיסבול אם המלך ישמע ויכעס.

כאשר שר הסריסים הסביר את חששותיו, דניאל היה חופשי למצוא פתרון שיוכיח שהחששות האלה אינן מוצדקים.