מצודות על דניאל א
מצודות על דניאל · א · >>
פסוק א
מצודת דוד
"בשנת שלוש למלכות יהויקים" - ר"ל למרדו בנבוכדנצר למלוך מעצמו כי נבוכדנצר מלך בשנת ד' ליהויקים ובה' שהיא שניה לנבוכדנצר עלה עליו וכבשו ועבד אותו ג' שנים וישב וימרד בו כמ"ש במלכים ב' (כ"ד) ובשנת ג' למרדו שהיא שנת י"א למלכותו חזר ועלה עליו וכמ"ש בדברי הימים ב'
מצודת ציון
"ויצר" - מלשון מצור וענינו הקפת החיל על העיר להציר להם ולכבשםפסוק ב
מצודת דוד
"ומקצת כלי וגו'" - כי מהם נשארו ולקחם בגלות יכניה ועוד נשארו מהם ולקחם בגלות צדקיהו וכמ"ש כי כה אמר ה' וגו' ועל יתר הכלים וגו' אשר לא לקחם בגלותו את יכניה וגו' בבלה יובאו וגומר (ירמיהו כז)
"בית אלהיו" - ומתחילה הביא את הכל אל בית אלהיו ואף את האנשים לקלס לאלהיו וליתן לו תודה על הנצחון ואח"כ הביא כלי בית המקדש אל בית האוצר
מצודת ציון
"שנער" - היא בבל על שם שננערו בה מתי המבול כי היא עמוקה מכל העולםפסוק ג
מצודת דוד
"רב סריסיו" - שר וגדול על הסריסים
"ומזרע המלוכה" - ר"ל והמה יהיו מזרע המלוכה והם עצמם יהיו מן הפרתמים ר"ל מגודלים בעושר ובממשלה
מצודת ציון
"סריסיו" - שריו
"הפרתמים" - ענין שררה ועושר וכן חיל פרס ומדי הפרתמים (אסתר ח)והיא מלה זרה ואולי היא מלשון כשדים וכמוהו רבים ימצאו בזה הספר אשר אין לדעת ביאורם כ"א לפי הקרוב לענינםפסוק ד
מצודת דוד
"כל מאום" - ר"ל שום מום כלל וכלל לא כמו לא תאכלו כל נבלה (דברים יא)
"וטובי מראה" - בלובן ובהירות
"בכל חכמה" - יהיו משכילים בכל מיני חכמות
"ויודעי דעת" - ר"ל בתחלת אמרי המדבר ישכילו לדעת דעתו ותוכן כוונתו ומה יהיו אחרית אמריו
"ומביני מדע" - ר"ל שיהיו צחים בלשונותם במיטב הדבור להבין אל זולת מה במדעי לבבם ובמחשבתם
"ואשר כח בהם" - להתגבר על הטבע לאנוס ולעצור מהשחוק והשינה וכדומה למען יעמדו בהיכל מלך מבלי שום מניעה וכאשר ראוי והגון
"וללמדם ספר" - מוסב על המקרא שלפניו לומר להביא מבני ישראל וגו' וללמדם ספר וגו' והוא המכתב והלשון
מצודת ציון
"מאום" - כמו מום
"מדע" - ענין מחשבה כמו גם במדעך מלך אל תקלל (קהלת י)
"ספר" - ר"ל כתב הנכתב בספרפסוק ה
מצודת דוד
"וימן להם המלך" - כל זה מדברי המלך שאמר לאשפנז הנה המלך יזמין להם בכל יום דבר הצריך להם ביומו ממאכלי המלך ומן היין אשר ישתה הוא (ואף שנבוכדנצר עצמו היה המדבר לא אמר כמדבר בעדו וכן דרך המקרא וכמ"ש וישלח וגומר ואת שמואל (שמואל א י"ב) עם כי שמואל עצמו היה המדבר וכן רבים כמוהו)
"ולגדלם" - ובאופן זה יהיו מגודלים שלש שנים למען יהיו נראים יפים ובעלי בשר
"ומקצתם" - מקצה שלשת השנים יעמדו בתמידות לפני המלך לשמש אותו בכל עת
מצודת ציון
"וימן" - ענין הזמנה כמו וימן ה' דג (יונה ב)
"מפת בג" - ענין מאכלפסוק ו
מצודת דוד
"ויהי בהם" - באותן הילדים שהביא אשפנז כדבר המלך ולתוספת ביאור אמר מבני יהודה ר"ל מזרע מלכי יהודה ומה שסתם למעלה פירש כאן
"דנייאל וגו'" - כי רבים הביא מזרע מלכי יהודה ובהם היו דנייאל וגו'פסוק ז
מצודת דוד
"שמות" - מלבד שמותם מן הלידה
"בלטשאצר" - אולי המלה ההיא יורה בלשון כשדים כמו דנייאל בלשון הקודש וכן יתר השמותפסוק ח
מצודת דוד
"וישם" - חשב בלבו והתעורר בדבר
"אשר לא יתגאל" - במאכלי האיסור וביין נסך של עכו"ם
"ויבקש" - שאל ממנו למנוע מאתו פת בג והיין לבל יתגאל
מצודת ציון
"יתגאל" - ענין לכלוך וטנוף כמו לחם מגואל (מלאכי א)פסוק ט
מצודת דוד
"לחסד ולרחמים" - עם כי הוא לא מילא שאלתו מכל מקום לחסד יחשב מה שלא גער בו והשיבו בדברים רכים והיה מעלים עין במעשה המלצרפסוק י
מצודת דוד
"אשר מנה" - הוא בעצמו הזמין וקבע מאכלכם ואיך אשנה את דברו
"אשר למה יראה" - אשר למה אעשה כה שיראה המלך את פניכם זועפים ורעים מן פני יתר הילדים
"וחיבתם" - ואהיה ע"י חייב את ראשי למלך כי כן משפט המלך להתיז את הראש של מי אשר ימרה את דברו
מצודת ציון
"מנה" - הזמין
"זועפים" - ר"ל רעים והוא מלשון זעף וכעס כי הכועס נשתנה מראית פניו לרוע
"כגילכם" - כדמותכם ובדרז"ל בן גילו (יבמות קכ)פסוק יא
מצודת דוד
"על דנייאל וגו'" - להביא להם את מאכליהם ומשקיהם
מצודת ציון
"המלצר" - הוא המסדר המאכל
"אשר מנה" - אשר הפקיד כמו ומהם ממונים על הכלים (דברי הימים א ט')פסוק יב
מצודת דוד
"את עבדך" - אמר על עצמו ועל חנניה מישאל ועזריה חביריו
"ומים ונשתה" - ומים יתנו לנו ונשתה
מצודת ציון
"נס" - מלשון נסיון
"הזרועים" - מיני זרעונים כקטניות וכיוצאפסוק יג
מצודת דוד
"מראינו ומראה וגו'" - תראה מראות פנינו אל מול מראות אלו אם יש מה השתנות אלו מאלו
"וכאשר תראה" - ולפי מה שתראה ככה תעשה אם לא יהיה פנינו רעים מפניהם אזי תוסיף לתת לנו מן הזרעונים ומים ואם רעים יהיו אז בע"כ נאכל פת בג ונשתה ייןפסוק טו
מצודת דוד
"מן כל" - עוד יותר מן כל הילדים וגו'
מצודת ציון
"ובריאי" - ענין שומן כמו ועגלון איש בריא (שופטים ג)פסוק טז
מצודת דוד
"נושא" - נוטל לעצמו
"פת בגם" - הניתן למאכלםפסוק יז
מצודת דוד
"ארבעתם" - הם דנייאל חנניה מישאל ועזריה
"מדע והשכל" - ידיעה בהם ולהשכיל עוד מוצא דבר
"בכל ספר" - מכתב ולשון כל עם ועם ובכל מיני חכמה
"ודניאל" - ויותר עליהם דנייאל שהוא היה מבין בכל חזון וחלומות ר"ל לדעת פתרון חלומות
מצודת ציון
"חזון" - ראיית החלום והוא כפל ענין במלות שונותפסוק יח
מצודת דוד
"ולמקצת הימים" - ולסוף שלשת השנים
"אשר אמר המלך להביאם" - לעמוד לפניו כמ"ש למעלה
"ויביאם" - אז הביא את כל הילדים לבחור מהם מי ומי יעמדו לפניופסוק יט
מצודת דוד
"וידבר אתם" - בדברי חכמה והשכל לנסות חכמת כל אחד
"ולא נמצא מכולם" - להיות חכמים ומשכילים כדניאל חנניה מישאל ועזריה
"ויעמדו" - מינה אותם להיות עומדים לפניו תמיד לשמשופסוק כ
מצודת דוד
"חכמת בינה" - חכמת הבנת דבר מתוך דבר
"וימצאם" - מצא בהם עשר ידות יותר על כל החרטומים והאשפים
מצודת ציון
"ידות" - חלקים כמו וארבע הידות (בראשית מז)
"החרטומים" - הם חכמי הטבע
"האשפים" - הם חכמי הרפואהפסוק כא
מצודת דוד
"ויהי דנייאל" - היה בגדולה בבבל עד שנת וגו' ומאז מנע עצמו ממלאכת המלך ומינה את זרובבל תחתיו
מצודות על דניאל · א · >>