ביאור:דברים כו א




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים כו א.


מצוות הביכורים - הודיה על הביאה לארץעריכה

(דברים כו א): "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה, וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ -"

פסוק זה הוא הכותרת למצוות הבאת הביכורים המפורטת בהמשך (פסוקים 2-11). הוא מלמד על טעמי המצוה ועל דיניה.

טעמי המצוה - להודות לה' על כך ש נתן לנו את הארץ לבוא אליה, לרשת אותה ולשבת בה (זאת בניגוד למצוות אחרות מיבול הארץ, כגון תרומות ומעשרות, שמטרתן לפרנס את הכהנים והלויים).

דיני המצוה - "אשר ה' א-להיך נותן לך - ר' שמעון אומר: פרט לעבר הירדן, שנטלו מעצמם" ( ספרי ) ;   "וירשתה וישבת בה - מגיד שלא נתחייבו בבכורים עד שכבשו את הארץ וחלקוה" ( רש"י ) ;   "ובנוסחא הישנה: 'אין והיה אלא "מייד"'.   אין הפירוש, שתכף בבואם אל הארץ נתחייבו בביכורים, שהרי נאמר וירשתה וישבת, שהוא אחר הכבוש והחלוק! אלא פירושו, דלא כערלה שלא נתחייבו בהנטוע כבר, ולא כחלה שלא נתחייבו רק מהעיסה שלשו; אבל הביכורים נתחייבו מכל שנתבכר בידם, אף ממה שמצאו זרוע ונטוע" (מלבי"ם) .

כי תבוא - פירושים נוספיםעריכה

" ""ללכת" הוא התהליך הטכני של הנעת הרגליים..." "" לבוא " פירושו: להגיע, להופיע, להיכנס, לגשת, להתקרב. "לבוא אל" כולל כוונה, התכוונות, רצון..." "אל הארץ צריך לבוא בכוונה, בהתכוונות ולא כמעשה הגירה גרידא..." " (מוטי לקסמן, פרשת כי תבוא - לבוא זה לא כמו ללכת ) . "השורש בו"א מופיע שש פעמים בפרשת הביכורים, והללו מתחלקות לשתי קבוצות של שלוש. ההקבלה בין שתי הקבוצות מגלה את שתי התנועות הגדולות בפרשה ואת זיקת הגומלין שביניהן:"

'ביאה' אל הארץ

'הבאת' ביכורים למקדש

1. (א) וְהָיָה כִּי תָבוא אֶל הָאָרֶץ...

2. (ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה

          אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ...

3. (ג) וּבָאתָ אֶל הַכּהֵן...

4. (ג) וְאָמָרְתָּ אֵלָיו: הִגַּדְתִּי הַיּום...

          כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ...

5. (ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה...

6. (י) וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי

אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה...

"בעוד השורש בו"א משמש לתיאור יחס הדדי בין ה' לאדם, משמש שורש אחר בפרשה לציון פעולתו החד-צדדית של ה' כלפי ישראל - השורש נת"ן. ה', שהביא את ישראל אל הארץ, גם נתנה להם. אולם הבאת הביכורים על ידי האדם לעולם אינה נקראת נתינה. אדרבה: אף "ראשית פרי האדמה" היא מתנת ה' לאדם, כאמור בפסוק י. שבע פעמים מופיע השורש הזה בפרשה, ובכך נרמז לקורא כי תודעת הנתינה האלוהית היא עיקר עניינה של הפרשה ושל המצווה שבה" ( הבאת הביכורים ומקרא ביכורים / הרב אלחנן סמט ).


תגובותעריכה

התודה [ההודיה] היא כפולה

1. הודיה על זה שאלהים הוא יהוה אלהי הכהן הלוי הוציא את בני ישראל מארץ מצרים

2. תודה והודיה ליהוה אלהי הכהן הלוי על אשר הביא את בני ישראל לרשת את ארץ כנען

---

זאת הסיבה שמביאים את הביכורים אשר הוא הפרי הנבחר לכבוד יהוה הוא האלהים השכן במשכן הכהן הלוי

במשכן הכהן הלוי [תרתי משמע]

א. במשכן אהל-מועד

ב. במשכן נפשו של הכהן הלוי --- על כן הכהן הלוי נקרא יהוה

-- DAIAN SHEM, 2019-09-20 22:12:30


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מצוות הביכורים - הודיה על הביאה לארץ


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-09-20.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-26-01