ביאור:דברים כו ד

דברים כו ד: "וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ, וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים כו ד.


להביא ביכורים בסל מענפים עריכה

כבר בתחילת הפרשה נאמר, שצריך להביא את הביכורים בטנא, (דברים כו ב): "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא, וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם".   בפסוק שלנו שוב נזכר הטנא, ונאמר שהכהן צריך לקחת מיד מביא הביכורים, לא רק את הביכורים עצמם, אלא גם את הטנא.    לשם השוואה, במצוות חקלאיות אחרות, כגון תרומות ומעשרות, אין כל חובה לשים את התרומה בכלי, וודאי שאין חובה לתת את הכלי לכהן.   מדוע כאן יש חשיבות לטנא?  - כמה הסברים ( ע"פ מלבי"ם ) :

1. "ולקח הכהן הטנא - משום שהוא מידך, ממעשה ידיך": הטנא היה סל עשוי מענפים. האדם המביא ביכורים היה מכין סל במו ידיו. כשהאדם מביא את הסל לה' יחד עם הביכורים, הוא מודה שלא רק האדמה שייכת לה', אלא גם מעשה ידיו של האדם שייך לה', הנותן לו כוח לעשות.

2. "ולקח הכהן הטנא, משום מידך; דהערבה היא בידך, דכתיב ולקחתם לכם": הטנא היה עשוי בדרך-כלל מענפי ערבה, שנשארו ממצוות ארבעת המינים של חג הסוכות של שנה שעברה. יש כאן שילוב יפה של מצוה חדשה מפירות חדשים (ביכורים) בתוך מצוה ישנה מענפים ישנים (ערבות).

3. "כי כל מה שהאדמה יותר פוריה, גם הקנים שבה יפים יותר לעשות מהם כלים. והיה אם-כן ניכר שבח ארץ ישראל, גם בהטנא": מטרת הביכורים היא להודות לה' על הארץ. הארץ נותנת פירות, אבל היא נותנת גם דברים שימושיים אחרים, כמו ענפים יפים וחזקים שאפשר לעשות מהם כלים. לכן ראוי להביא, יחד עם הביכורים, גם את הטנא העשוי מענפים.

מקורות ופירושים נוספים עריכה

האם חובה להביא דווקא טנא? עריכה

בפסוק ב נאמר ושמת בטנא, אולם בספר שמות נאמר, (שמות כג יט): "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ", ולא נזכר טנא. מכאן פירשו חכמי המשנה, שאין חובה להביא דווקא טנא, אלא אפשר להביא את הביכורים בכל כלי.  אולם, רק מי שמביא ביכורים בטנא, זוכה שהטנא שלו יצטרף לביכורים.  וכך היה המנהג בימי בית שני: "העשירים - מביאים ביכורים בקלתות של כסף ושל זהב;    והעניים - בסלי נצרים של ערבה קלופה, והסלים נתנים לכהנים, בשביל לזכות לעניים" ( ספרי ) .   " "הא כיצד, אם הביא בטנא - יקבל הכהן גם את הטנא; ואם הביא בשאר כלים - יחזרו לבעלים..." "והטעם, אמרו בספרי, "כדי לזכות להעני". פירוש, שדרך העני שעושה בעצמו טנא, ומסתמא לשם הביכורים עשה טנא חדש, כדי שיהיה בטהרה. ובעבור שטרח בה, זכה שיהא טפל להביכורים ושיהיה לכהן. אבל העשירים לא יעשו בעצמם, רק יקנו" " (מלבי"ם) .

ולקח הכהן הטנא מידך עריכה

מהמילה מידך דרשו, שהכהן והמביא צריכים להניף את הביכורים: "מידך - מלמד שטעונים תנופה, דברי ר' אליעזר בן יעקב" ( ספרי ) .   "ולקח הכהן הטנא מידך - להניף אותו: כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף" ( רש"י )

והניחו לפני מזבח ה' אלהיך עריכה

"כל זמן שיש לך מזבח - יש לך בכורים, וכל זמן שאין לך מזבח - אין לך בכורים" ( ספרי ) .

טנא בשיר וציור / אהובה קליין עריכה

  'מלוא הטנא' - שיר

ביכורים בטנא - ציור

תגובות עריכה

טנא באתר ועד הלשון: https://hebrew-academy.org.il/2013/05/19/%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA/

טנא באתר מכון המקדש: https://www.temple.org.il/post/2017/11/15/-d7-98-d7-a0-d7-90

-- Erel Segal-Halevi, 2019-09-20 18:43:49


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:להביא ביכורים בסל מענפים


מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-09-20.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-26-02