פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל, עָצוּם וָרָב".

(הגדה של פסח)

רש"י על דברים כו ה:

ארמי אובד אבי - מזכיר חסדי המקום: ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל כשרדף אחר יעקב, ובשביל שחשב לעשות חשב לו המקום כאילו עשה' שבעובדי כוכבים חושב להם הקב"ה מחשבה כמעשה.

וירד מצרימה - ועוד אחרים באו עלינו לכלותנו, שאחרי זאת ירד יעקב למצרים.

אך כיצד זה שלבן עשה מעשה יותר חמור מפרעה שהרג "כל הבן הילוד"? האם לבן שרק חשב לעשות חמור הוא מפרעה שעשה בפועל?

פרעה הוא ללא ספק אויב אכזר, אך דוקא לבן "הלא מסוכן" לכאורה, מתברר כסכנה גדולה בהרבה. לבן מנסה בדרך לא דרך לטשטש את זהותו של יעקב. הוא מצליח לשדל את יעקב להשאר בגלות, כמו שניסה גם לעקב את ביאתה של רבקה לא"י. כעשרים שנה הוא מחזיק את יעקב לצידו: 7 שנים בלאה, 7 שנים ברחל, ועוד 6 שנים ב"ביזנס". הוא איננו נראה כאויב. להיפך, הוא מתחזה לגוי הנחמד הרוצה בחברתו של יעקב, אך בזה בדיוק טמונה הסכנה. הסכנה בלבן היא שמתחת לחזותו החביבה מתחללת שואה שקטה ואיומה ביותר; עד כדי כך שקטה שיעקב אינו ער דיו להנצל ממנה.

...וההשלכה לסכנת ההתבוללות בגלות בימינו ברורה מאליה. (על פי הרב רונן נויברט, עלון צוהר, בשלח, תשס"ח)