משנה בכורים ג א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק ג · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר, קושרו בגמי ב ואומר: הרי אלו ביכורים.

ורבי שמעון אומר: אף על פי כן חוזר וקורא אותם ביכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע.

משנה מנוקדת

כֵּיצַד מַפְרִישִׁין הַבִּכּוּרִים?

יוֹרֵד אָדָם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ,
וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה,
אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּכֵּר,
רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר,
קוֹשְׁרוֹ בְּגֶמִי וְאוֹמֵר:
הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אַף עַל פִּי כֵן, חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּכּוּרִים מֵאַחַר שֶׁיִּתָּלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע:

נוסח הרמב"ם

כיצד מפרישין את הבכורים יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה אשכל שביכר רימון שביכר וקושרן בגמי ואומר הרי אלו בכורים רבי שמעון אומר אף על פי כן חוזר וקורא אותם בכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע.

פירוש הרמב"ם

גמי ידוע ובערבי גמאם והכונה בזה שירשום אותם באיזה דבר שיזדמן כדי שיכיר אותם ומה שייחד גמי כפי הנהוג ואמר הש"י בבכורים (דברים כו) ראשית פרי האדמה ואמרו חכמים בשעת הבאה בלבד יצטרך שיהיה פרי אבל בשעת הפרשה אפי' הן פגין כלומר שאינם מבושלים זה מספיק ולפיכך אומר שאם קרא להם שם והם פגין באילנותיהם אינו צריך לקרות להם שם אחר לקיטתן וגמר בישולם ור"ש אומר כמו שבשעת הבאה נצטרך להיות פרי כמו כן בשעת הפרשה נצטרך שיהיו פרי ולפיכך אומר שקורא אותם בכורים אחר לקיטתן וגמר בשולם ואין הלכה כרבי שמעון:

פירוש רבינו שמשון

שבכרה. פירוש שבכרה ואע"פ שלא נגמר הפרי הרי אילו בכורים ואין צריך עוד לקרות שם וטעמייהו מפרש בירושלמי (הלכה א) דכתיב (דברים כו) הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה בשעת הבאה פרי אבל בשעת הפרשה אפילו בוסר אפילו פגין ור' שמעון סבר דכתיב ולקחת מראשית כל פרי האדמה מה בשעת הבאה פרי אף בשעת הפרשה פרי כלומר בתלוש כמו בהבאה ואמרי' בירושלמי (שם) דלר' שמעון לא קרא שם בתלוש לא קדשו ואין מדמאין ואין חייבין עליו חומש ואין לוקין עליהם חוץ לחומה ואמרי' בירושלמי תני רבי שמעון הבכורים אחד מששים פאה אחד מששים ראשית הגז אחד מששים תרומה טמאה אחד מששים תרומה שאין הבעלים מקפידים עליה אחד מששים מה אית ליה כגון תרומה הכלסין והחרובים ושעורים שבאדום ובטבל טמא נמי אין מקפיד אם מפריש אחד מששים שסופה לשרפה ולא לאכילה ולא חשיב עין רעה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כיצד מפרישין - שבכרה. ואפילו לא נגמר הפרי, דכתיב (דברים כו) הנה הבאתי את ראשית פרי, בשעת הבאה הוא פרי, אבל בשעת הפרשה אין צריך שיהיה פרי אלא אפילו בוסר ואפילו פגין א:

הרי אלו בכורים - וא"צ לקרות עוד שם אחר לקיטתן:

ר' שמעון אומר אעפ"כ חוזר וקורא שם - דדריש ולקחת מראשית כל פרי האדמה, מה בשעת הבאה פרי אף בשעת הפרשה פרי, דבשעת קריאת שם צריך שיהיו הפירות בתלוש כמו בשעת הבאה ג. ואין הלכה כר' שמעון:

פירוש תוספות יום טוב

תאנה. מה שהקדים תאנה לאשכול שלא ככתוב כתבתי במשנה ח פ"ו דברכות [ועיין במשנה ו פ"ב דמעשרות] :

שבכרה. פירש הר"ב ואפילו בוסר. ואפילו פגין. ירושלמי. ונראה דלאו דוקא והוא הדין סמדר דפחות מבוסר כמו שכתבתי במ"ה פ"ה דמע"ש. אלא נקט בוסר ) שעדיין לא בא לכלל עונת מעשר וכמ"ש שם. ורמב"ם בחבורו פ"ב כתב ואע"פ שעדיין לא בשלו כל צרכם:

קושרו בגמי. כתב הרמב"ם והכונה בזה שירשום אותם באיזה דבר שיזדמן כדי שיכיר אותם. ומה שייחד גמי כפי הנהוג. ע"כ:

[ורבי שמעון אומר אע"פ וכו'. פירש הר"ב דבשעת קריאת השם צריך שיהיו הפירות בתלוש. ואיני יודע היכי מפיק ליה מפרי דהא אף במחובר פרי הוא ובפרט לאחר שנגמר בשולו]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) ירושלמי ונראה דלאו דוקא. וה"ה סמדר דפחות מבוסר אלא נקיט בוסר (לאשמעינן) שעדיין לא בא לכלל עונות מעשר. תוי"ט:

(ב) (על המשנה) בגמי. והכונה בזה שירשום אותם באיזה דבר שיזדמן כדי שיכיר אותם. ומה שייחד גמי, כפי הנהוג. הר"מ:

(ג) (על הברטנורא) ואיני יודע היכי מפיק לה מפרי דהא אף במחובר פרי הוא. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

יורד אדם בתוך שדהו:    נלע"ד דאע"ג דמן הראוי ה"ל למיתני בתוך גנתו דהא שדה נקרא של מיני תבואה לרמוז דגם לחטים ושעורים ראוי לעשות כך בשעה שמתחילין לעשות קנה שבלת אלא שלא מצאתי מי שדבר בזה. ובירוש' תניא ר"ש אומר הבכורים אחד מששים פאה אחד מששים תרומה טמאה אחד מששים תרומה שאין הבעלים מקפידין עלי' כגון תרומת הכליסין והחרובין והשעורים שבאדום אחד מששים ריב"ם צדק ז"ל אבל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל נראה שלא הי' גורס בבא דפאה שכתב והא דלא תני פאה אע"ג דשיעורה בששים משום דלא תני אלא מתנות כהנים ע"כ. ועוד פי' ר"י ב"ר מלכי צדק ור"ש סבר מה בשעת הבאה פרי אף בשעת הפרשה פרי ואי אתה מוצא כן אא"כ קורא להם שם בתלוש:

תפארת ישראל

יכין

ורואה תאנה שבכרה:    ואפי' סמדר או פגים דבשעת הפרשה אין צריך נגמר פרי. והא דלא נקיט להו תנא דרך חשיבותן כמו שנזכרים בקרא ארץ וגו' גפן תאנה ורמון ה"ט מדבעי למנקט להו דרך בכירותם דתאנה ממהרת להתבשל מקודם וכדכתיב התאנה חנטה פגיה ואחר כך הגפן והרמון בסוף מדקליפתו קשה מתבשל באיחור זמן מאד.

אשכול שביכר רמון שביכר קושרו בגמי:    מעט באסט לסימן.

ורבי שמעון אומר אף על פי כן חוזר וקורא אותם בכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע:    דלא הוקדש בקריאת שם רק בתלוש:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים