פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית מז יח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מז יח: "וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִוא, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, וַיֹּאמְרוּ לוֹ 'לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי, כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי, לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ"



איך הפכה מצרים לבית עבדיםעריכה

פעם, לפני הרבה שנים, לכל אזרח מצרי היתה קרקע, שעליה גר וממנה התפרנס.

ואז הגיעו שנות השבע. פרעה מלך מצרים ניצל "מידע פנימי" שקיבל מיוסף, פותר החלומות, ומינה את יוסף לאגור תבואה. הם קנו תבואה מהאזרחים בכמויות עצומות, ואגרו אותה במחסנים.

ואז הגיעו שנות הרעב. כבר בשנה הראשונה, המצרים נאלצו למכור את רכושם כדי לקנות אוכל מיוסף. ואז:

(בראשית מז יח): "וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִוא, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, וַיֹּאמְרוּ לוֹ 'לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי, כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי, לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ'".

בראשית מז יט: " "'לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ? קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה, וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה" "לֹא תֵשָׁם'" ".

מכאן והלאה, רוב המצרים הפכו להיות עבדים של פרעה, ונאלצו לשלם לו מס. מצרים הפכה להיות בית עבדים.

בני ישראל, קרוביו של יוסף, היו הסובלים העיקריים ממשטר זה של עבדות. ואז הגיעה יציאת מצרים. והפסוקים המתארים את יציאת מצרים מדגישים במיוחד את היציאה מ בית עבדים:

  • (שמות יג ג): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם: זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ"( פירוט )
  • (שמות יג יד): "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"
  • (שמות כ ב): "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים; לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ"

בתורה שה' נתן לבני ישראל ישנם חוקים רבים שמטרתם למנוע את הפיכתה של ארץ ישראל לבית עבדים. רבים מחוקים אלה קשורים לפרשה שלנו:

  • בפרשתנו מסופר שהמצרים מכרו את אדמתם לצמיתות, מתוך מצוקה כלכלית, פסוק כ: "וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּי חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה"; בתורה נאמר, (ויקרא כה כג): "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי"; גם אם אדם מוכר את אדמתו מתוך מצוקה כלכלית, המכירה היא זמנית, עד היובל.
  • בפרשתנו מסופר שיוסף העביר את המצרים לערים מקצה אחד של מצרים לקצה שני, פסוק כא: "וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים, מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ"; בתורה נאמר, שבשנת היובל, כל אדם יכול לשוב אל אדמתו, (ויקרא כה י): "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ"( פירוט ), וכן נאמר שבני ישראל צריכים לדבוק באדמת אבותם, (במדבר לו ז): "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה, כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
  • בפרשתנו מסופר, שרק הכהנים נשארו בעלי קרקעות, פסוק כב: "רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה, כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה, עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם". בתורה נאמר בדיוק להיפך! (דברים יח א): "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל, אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלּוֹּן. וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לּוֹ". כך נוצרה למעשה הפרדת רשויות - הפרדה בין הכוח הכלכלי (המתבטא בבעלות על הקרקע) לבין הכוח הרוחני (המתבטא בסמכות ללמד ולעבוד במקדש).
  • בפרשתנו מסופר, שיוסף קנה גם את המצרים עצמם לעבדים, יחד עם האדמות שלהם, ורק אז נתן להם זרע, פסוק כג: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה, הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה". על-פי התורה, שמות כא ב: " "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי - שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד," "וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם" ", כל עבד זכאי לצאת לחופשי בשנה השביעית (- רמז לשבע שנות הרעב!), והאדון צריך לתת לו מענק שיחרור שיאפשר לו להתחיל בחיים חדשים, (דברים טו יד): "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ, אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ".
  • בפרשתנו מסופר, שיוסף הטיל מס של 20% על היבול, שניתן למלך, פסוק כד: "וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה, וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם". גם בתורה ישנם מעשרות, אולם המעשרות נועדו לשתי מטרות (ראו דברים יד):   א. לאנשים שאין להם קרקע - הלוי, הגר, היתום והאלמנה;   ב. למפריש עצמו - שיעלה ויאכל את המעשר במקום אשר יבחר ה'. דיני המעשר נועדו למנוע ריכוזיות - במקום לתת את המיסים לגוף אחד מרכזי שיצבור כמויות עצומות של כוח, המעשר ניתן דווקא לאנשים שאין להם כוח, או שהוא מיועד לספק "נופש רוחני" לבעל השדה עצמו.
  • בפרשתנו מסופר, שהמצרים הפכו מרצונם להיות עבדים של פרעה, פסוק כה: "וַיֹּאמְרוּ 'הֶחֱיִתָנוּ, נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה'". על-פי התורה, אם העבד רוצה להישאר אחרי השנה השישית, יש לרצוע את אוזנו כדי לבזות אותו על רצונו להיות עבד, ובכל מקרה אסור לו להישאר עבד אחרי שנת היובל, (ויקרא כה מ): "כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ, עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ; וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ, וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב".
  • כל הסיפור המתואר בפרשתנו התחיל משבע שנים של שפע, שבהן היה צריך לאגור מזון עבור שבע שנים של רעב. המחזוריות הזו של שבע שנים נרמזת במחזוריות של שבע שנות השמיטה. בשנה השישית ישנו שפע מיוחד, שאותו צריך לאגור עבור השנה השביעית! (ויקרא כה כא): "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים".

ובימינו, רוב הקרקעות בארץ ישראל שייכות למינהל מקרקעי ישראל. הדבר גורם לכך שרוב האזרחים משועבדים לשלטון ונזקקים לחסדיו.

גם הפרטת קרקעות לא תעזור - היא עלולה לגרום לכך שמספר קטן של בעלי הון גדולים ישתלטו על רוב הקרקעות, ושוב נהיה משועבדים - הפעם לבעלי ההון.

רק חלוקת קרקעות הוגנת, כמו בימי התורה, תבטיח את חירותנו.

מקורות ופירושים נוספיםעריכה

רוב המקורות לקוחים מיואב רובין, "שמיטה, יובל, ומס ירושה", בתוך על הכלכלה ועל המחיה - יהדות חברה וכלכלה : " "חוקי הקרקע, גאולת העבד, השמיטה והיובל באו למנוע את מצב הירושה הנצחית, בו דורות של בני אדם נותרים משועבדים וחסרי רכוש. לכן הם כתובים מידה כנגד מידה לעומת הנעשה בבראשית מז: כל שבע שנים (רעות?) העבד יכול להשתחרר, והחובות שעלולים להביא אדם לשעבד את עצמו יימחקו; כל חמישים שנה הקרקע חוזרת לבעליה המקוריים; במקום המיסים לטובת המלך, כל אדם מחוייב למיסוי ברמה זהה ללויים ולעניים; וכמובן הלויים והכהנים עצמם, אשר במקום להיות בעלי הקרקע היחידים - הם מחוסרי הקרקע היחידים, והם נמצאים למעשה במצב של גרות מתמדת. כך מופרדת הסמכות הדתית מהכוח הכלכלי... מעבר למצוות עצמן, יש לשים לב להצדקה שניתנת להן. האדמה איננה שייכת לבני האדם, לא כפרטים ולא כקולקטיב, אלא לה' לבדו. ה' הוא מלכו של עם ישראל, ויש לכך משמעות קניינית ממש. משמעות קניינית זו באה לידי ביטוי בשנת השמיטה... כך למעשה החליפו בני-ישראל שליט ובעלים ארצי, פרעה, בשליט ובעלים אלהי... כל אדם מישראל קיבל חלקה שהוא חי עליה במעמד של 'אריס' ביחס לאל, אבל ביחס לשאר בני האדם הוא מחזיק בה" "לחלוטין... עוד" "גורם מרכזי שאמור לשמור על השיוויון הזה הינו הוראה קבועה של החוקים, כפי שמצווה מצוות הקהל המתקיימת בחג הסוכות של שנת השמיטה. הוראה זו של החוקים לכולם יוצרת מצב שבו כולם כולם יודעים את זכויותיהם, ועל כן קשה הרבה יותר להונות אותם. חוקים אלה תקפים גם לגבי הגר, גם אם איננו מישראל. כך מונעת התורה 'מירוץ לתחתית' של קבוצות חלשות בעם ישראל" ".

אירועים דומים קרו במקומות שונים ובתקופות שונות בהסטוריה. למשל, בשנים 1973-1974 היתה בצורת באחד הכפרים בניגריה. בני הכפר העניים נאלצו למכור את מקניהם ואחר-כך את אדמתם לעשירים. הם נאלצו לקחת הלוואות בריבית 200%. העשירים, ששלטו ברוב הקרקעות, קיבלו כוח של מונופול והעלו את מחירי התבואה, וכך יכלו להשתלט גם על הקרקעות הנותרות. העניים נאלצו לעבוד אצל העשירים בשכר נמוך ולקנות תבואה במחיר גבוה. למעשה העניים הפכו לעבדים של העשירים (ראו Michael Watts, "Silent Violence: Food. Famine and Peasantry in Northern Nigeria", Berkeley, University of California Press, 1983").

מקראות גדולות:

"" בשנה השנית" - שנית לשני הרעב " כי אם תם הכסף וגו'" - כי אשר תם הכסף והמקנה ובא הכל אל יד אדוני " בלתי אם גויתנו" - כמו אם לא גויתנו (ה"ג רא"ם וכן בדפוס ישן ועיין בג"א מיישב גירסא שניה) " ( רש"י )

 "" ויבאו אליו בשנה השנית" - לשני הרעב ואף על פי שאמר יוסף ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר (לעיל מה ו) מכיון שבא יעקב למצרים באתה ברכה לרגלו והתחילו לזרוע וכלה הרעב וכן שנינו בתוספתא דסוטה (י ג) לשון רש"י וכך הוזכר בבראשית רבה (פט יא) אמר רבי יוסי ברבי חנינא שתי שנים עשה רעב כיון שירד יעקב אבינו למצרים כלה הרעב ואימתי חזרו בימי יחזקאל וכו' ואם כן לא נתקיימו דברי יוסף כפתרונו ויבא הענין לחשוד אותו בחכמתו ואולי נאמר שהיה הרעב בארץ כנען כדבר יוסף אבל במצרים ירד יעקב אבינו אל היאור לעיני פרעה ולעיני כל מצרים וראו כל עמו שעלה נילוס לקראתו וידעו כי ברכת ה' היא לרגלי הנביא ואם כן יהיה ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו לחם לפי הטף בשאר שני השבע וכל ימי חיות אביו כי גם אחרי מות אביו אמר אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם (להלן נ כא) ועם כל זה אני תמה שאם כן לא היה החלום אמת כי הראו לו את הגזרה ולא הענין הנהיה והנעשה בהם וראיתי שם בתוספתא דסוטה אמר רבי יוסי כיון שמת יעקב אבינו חזר הרעב לישנו וכו' ועוד שנינו בספרי (עקב לח) ויברך יעקב את פרעה במה ברכו שנמנע שני הרעב אף על פי כן שלמו אחר מיתתו שנאמר ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם מה כלכול האמור להלן (פרק מה יא) בשני רעבון הכתוב מדבר אף כלכול האמור כאן בשני רעבון הכתוב מדבר רבי שמעון אומר אין זה קידוש השם שדברי צדיקים קיימין בחייהם וניטלין לאחר מיתתן אמר רבי אלעזר ברבי שמעון רואה אני את דברי רבי יוסי מדברי אבא שזה קידוש השם שכל זמן שהצדיקים בעולם ברכה בעולם נסתלקו מן העולם נסתלקה ברכה מן העולם עד כאן והנה השלים הרעב חמש השנים הנותרות ודעת רבי אברהם שהיו אלו שתי השנים לאחר בוא יעקב למצרים וכך כתב מצינו בדרש כי נסתלק הרעב בזכות יעקב גם יתכן שהיה רעב שלש שנים ולא היה כמו ד' שעברו ואין דבריו נכונים כלל כי מספר החלום ושברו ישוה כל השבע שנים ואילו היה כן יזכיר הכתוב ענינם של השנים האלה אבל על דרך הפשט לקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בחמש שנים והביא אותו אל פרעה כי איך יתכן שיתום הכסף והמקנה בשנה אחת אבל הכסף הספיק להם כל חמש שנים כי כן הדבר במנהגו של עולם ובעבור שלא נתחדש ונשתנה דבר אחד בכל אלה השנים לא ספר בהם הכתוב רק וילקט יוסף את כל הכסף וגו' ואחרי שתם הכסף ספר שבאו אל יוסף והיה זה בשנה הששית ונתן להם במקניהם לחם רק נהלם בו שיאכלו לפי חיותם ולא לשבעה ותתם השנה ההיא אשר נדר להם לנהלם בלחם בכל מקניהם והיא השנה הששית ויבאו אליו בשנה השנית לה ואמרו לו שיקנה אותם ואת אדמתם בלחם שיאכילם בשנה הזאת השביעית ואחר שתהיה הארץ לפרעה יתן להם זרע שלא תשם האדמה כי ידעו כי כלו שבע שני הרעב ויהיה להם זרע וקציר וזה טעם ויכלכל יוסף לחם לפי הטף שנתן להם בשנות הרעב כדי צרכם לחם כי לפי הטף ירמוז כן" ( רמב"ן )

 "" ותן זרע" - לזרוע האדמה ואע"פ שאמר יוסף ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר מכיון שבא יעקב למצרים באה ברכה לרגליו והתחילו לזרוע וכלה הרעב וכן שנינו בתוספתא דסוטה " לא תשם" - לא תהא שממה לא תבור לשון שדה בור שאינו חרוש " ( רש"י )

 "" קנה אתנו ואת אדמתנו" - הנה אמרו לו שגם גופם יקנה לעבדים לפרעה וכן אמר הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם אבל אמר ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו ולא אמר שיקנה גופם רק האדמה והטעם כי הם אמרו לו שיקנה אותם לעבדים עושי מלאכת המלך כרצונו והוא לא רצה רק לקנות את האדמה והתנה עמהם שיעבדו אותה לעולם ויהיו בה אריסי בתי אבות לפרעה ואחרי כן אמר להם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה לא לעבדים כאשר אמרתם לי רק עם האדמה תהיו לו והנה ראוי שיטול המלך שהוא אדון הקרקע ארבע הידות ואתם החמישית אבל אני אתחסד עמכם שתטלו אתם חלק בעל הקרקע ופרעה יטול החלק הראוי לאריס אבל תהיו קנוים לו שלא תוכלו לעזוב את השדות וזה טעם מה שנדרו לו והאדמה לא תשם שלא תשם לעולם ולכך אמרו לו נמצא חן בעיני אדוני שהקלת עלינו ליטול ארבע הידות שנוכל לחיות בהם והיינו עבדים לפרעה כאשר נדרנו שנעבוד את האדמה לרצונו חסלת פרשת ויגש" ( רמב"ן )

ביטוייםעריכה

בית עבדים:

  • (שמות יג ג): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ"( פירוט )
  • (שמות יג יד): "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"
  • (שמות כ ב): "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ"
  • (דברים ה ו): "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ"
  • (דברים ו יב): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"
  • (דברים ז ח): "כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם"
  • (דברים ח יד): "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"
  • (דברים יג ו): "וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ"
  • (דברים יג יא): "וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"
  • (יהושע כד יז): "כִּי ה' אֱלֹהֵינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם"
  • (שופטים ו ח): "וַיִּשְׁלַח ה' אִישׁ נָבִיא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית עֲבָדִים"
  • (ירמיהו לד יג): "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי בְרִית אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר"
  • (מיכה ו ד): "כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם"( פירוט )

כחד = א. הסתרה מכוונת של מידע; ב. השמדה ואבדן

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגלעריכה

  • אתנ"כתא - פרשת ויגש, עולה שביעי : ... ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא: יח ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו ... ( cache )
  • Bereshith Modern Hebrew - AhYah Asher AhYah YaHuWaH : 19 מאי 2010 ... 47:18 ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא-נכחד מאדני כי אם-תם הכסף ומקנה הבהמה אל-אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם-גויתנו ואדמתנו ... ( cache )
  • תאריך: : ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו: למה נמות לעיניך גם אנחנו גם ... ( cache )
  • more "ותתם השנה ההוא ויבאו " :
  • בראשית פרק מ"ז : מאדוני, כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדוני: לא נשאר לפני בראשית מז,יח ותיתום, השנה ההיא, ויבואו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד נמות, והאדמה לא תשם. בלחם; ונהיה אנחנו ... ( cache )
  • Authentic Liberalism Chapter II Political Economy Part I: From Adam... : ההוא: ותתום השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדוני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדוני לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גויתנו ואדמתנו: למה נמות לעיניך גם אנחנו ... ( cache )
  • more "אליו בשנה השנית ויאמרו " :
  • more "לו לא נכחד מאדני " :
  • בשבילי התנ"ך : כי אם תם הכסף וגו' - כי אשר תם הכסף והמקנה ובא הכל אל יד אדוני: בלתי אם גויתנו - כמו אם לא גויתנו: (יט) ותן זרע -. לזרוע האדמה. ואף על פי שאמר יוסף (לעיל מה ו) ועוד חמש שנים ... ( cache )
  • ספר הבדיחה והחידוד: עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים / אלתר דרויאנוב : "כי-אם תם הכסף "(3); ושאינו יודע לשאול, ג€“ מי פתי ישאיל לעני כמותי? 180 הירשל אוסטרופולר נכנס אצל עשיר מפורסם לבקש נדבה. אמר לו העשיר: הירשל, שפיקח אתה, שמא תפרש לי ... ( cache )
  • בשבילי התנ"ך : הטעם אשיב שבותם רק אינם הולכים אחרי השם, כי הם סבבוני בכחש ומרמה לא באמת, גם כן יהודה שהיה אומר: כי רד עם אל, על משקל: כי אם תם הכסף - שהיה חושב בעבור היות מלכי מבני ... ( cache )
  • פרנסה | הלל : ... לא נשאר דבר מן העזבון, כי אם תם הכסף, והתחיל למכור מעט, מעט מן הרהיטים של הבית, לצורך פרנסתו ופרנסת בני ביתו, ושוב נזכר ממלאכת הצורף אשר לימדו אביו, כמעט בעל כורחו, ... ( cache )
  • פרשת השבוע בראשית - ויגש > Beerot Yitzchak > פרשת השבוע : "לא נכחד מאדוני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדוני לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גויתנו ואדמתנו. למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו". פסוקים מצמררים, שאילו היינו מנסים להכניס ... ( cache )
  • ויגש קריאת התורה - פרשת עם רש"י : כי אם תם הכסף וגו': כי אשר תם הכסף והמקנה ובא הכל אל יד אדוני: בלתי אם גויתנו: כמו אם לא גויתנו: יט. לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת ... ( cache )
  • פרק מ"ז א'-י"א : י"ח ד"ה כי אם תם הכסף. לדברי התוספתא המובאים ברש"י מקשה בעל דברי דוד: הרי הוזכר בפירוש יהיו שבע שני רעב, ואם כן יאמרו יוסף בדאי הוא?? נסה לישב קושיתו! 3. ** י"ט ד"ה ותן ... ( cache )
  • פרשת ויגש - הרעב במצרים - גיליונות נחמה ליבוביץ : 3) פסוק י"ח. ד"ה כי אם תם הכסף וגו': כי אם תם הכסף והמקנה ובא הכל אל יד אדוני. א. מה קשה לו? ב. לפי בעל באר יצחק זהו אותי קושי שמיישבו רש"י גם בבראשית ל"ח י"ב ד"ה ויעל על ... ( cache )
  • בית חב"ד סרי לנקה | : 3 דצמבר 2010 ... שנית לשני הרעב: כי אם תם הכסף וגו'. כי אשר תם הכסף והמקנה ובא הכל אל יד אדוני:בלתי אם גויתנו. כמו אם לא גויתנו: (רש"י) {יט} לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם ... ( cache )
  • Genesis - Chapter 47 (Parshah Vayigash and Vayechi) - Tanakh... : כי אם תם הכסף וגו': כי אשר תם הכסף והמקנה ובא הכל אל יד אדוני: except our bodies: Heb. בִּלְתִּי, like אִם לֹא גְוִיָתֵנוּ, if not our bodies. בלתי אם גויתנו: כמו אם לא גויתנו: ... ( cache )
  • קריאה תמה במקרא: דצמבר 2010 : 24 דצמבר 2010 ... לא נכחד מאדוני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדוני לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גויתנו ואדמתנו". גם לשון מתרפסת וגם הצעה, "שלא ניתן לסרב לה!" והמקרא ... ( cache )
  • בשבילי התנ"ך : וכמוהו כי אם תם הכסף, שהוא מן תמם. וחיי כמו רבים חיים. ולפי דעתו כי זו הגזרה זרה ואם איננו כן. יראנו ממנו פעל עתיד. כמו אחוג יחוג. לחוג. היה ראוי שיאמר אחוי יחוי לחוי. או כמו סב. ... ( cache )
  • קטגוריה:ירמיהו א ג ג€“ ויקיטקסט : 25 יוני 2009 ... "תם" - ענין השלמה כמו כי אם תם הכסף (בראשית מז). << ֲ· מ"ג ירמיהו ֲ· א ֲ· ג ֲ· >> ֲ· כתבו סיכום על הפסוק (הכנה לסיכום). הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא ... ( cache )
  • כא : 25 יוני 2009 ... "אם" - באמת כמו כי אם תם הכסף (בראשית מ"ז). "אדיר" - ענין חוזק. "יאורים" - הם העשוים בידי אדם. "ידים" - ענין מקום וכן יד חזית (לקמן נ"ז). "אני שיט" - ספינה השטה ... ( cache )
  • קטגוריה:ישעיהו לג א ג€“ ויקיטקסט : 24 יוני 2009 ... "כהתמך" - מלשון תם והשלמה וכן כי אם תם הכסף (בראשית מ"ז). "כנלותך" - ענין תכלית והשלמה וכן לא יטה לארץ מנלם (איוב ט"ו) ור"ל תכליתם והשלמתם. כתבו סיכום ... ( cache )
  • more "כי אם תם הכסף " :
  • more "ומקנה הבהמה אל אדני " :
  • more "לא נשאר לפני אדני " :
  • חידושי תורה : אחי יוסף בגדו ב-יוסף, לכן הושפלו עד עפר, כמו שמוזכר בסוף הפרשה בפרק מ"ז, פסוק י"ח: "לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גויתנו ואדמתנו ". ומצד שני ראינו איך הקב"ה מגביה שפלים עד מרום ... ( cache )
  • more "בלתי אם גויתנו ואדמתנו " :
  • יט : 23 יוני 2009 ... למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם (ראה פסוק זה בהקשרו ... ( cache )
  • יוזמה וגבורה אצל שאול ואצל דוד : (ראה למשל: ספר בראשית פרק מז יט: "למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה". ספר שמואל א פרק ח יז: "צאנכם יעשר ואתם ... ( cache )
  • "ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם... : ... ימכרו לו את רכושם ואת עצמם, ובתמורה יקבלו ממנו זרעים לצורך זריעת אדמתם: "למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו, קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה, ... ( cache )
  • פרשת בחקותי - הפטרה - ירמיהו ט"ז - גיליונות נחמה ליבוביץ : ואין קושיה מאומרו על העץ "לא ידאג", כי זה נכון מאד בלשונות, ואין זה יותר זר מהניחו עליהם והדומים להם שם המות, כמו (בראשית מ"ז י"ט) "למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו". ... ( cache )
  • הפטרה : ואין קושיה מאמרו על העץ "לא ידאג", כי זה נכון מאד בלשונות, ואין זה יותר זר מהניחנו עליהם והדומים להם שם המוות, כמו (בראשית מז, יט) "למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו". ... ( cache )
  • Herzl, Jabotinsky and Ben-Gurion's Memories on Anti-Semitism and... : חורין לעבדים: "למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה... ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה....ואת העם העביר אותו לערים ... ( cache )
  • more "למה נמות לעיניך גם " :
  • more "אנחנו גם אדמתנו קנה " :
  • מכון כתר - פרשת ויגש : יוסף העדיף את הצמיחה על פני התמיכה - המצרים מבקשים מיוסף: "קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה..."; אך יוסף נמנע מלקנות את גופם - "ויקן יוסף את כל ... ( cache )
  • more "אתנו ואת אדמתנו בלחם " :
  • המדיניות הכלכלית והחברתית של יוסף בממלכה המצרית : 11 אפריל 2011 ... המצרים באים אל יוסף בבקשה: "קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם, ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה, ותן זרע, ונחיה ולא נמות, והאדמה לא תשם" (שם מ"ז, י"ט). ... ( cache )
  • שגיו - זירפ ד. : שביקש העם: "ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה" (יח). אך כבר דייק הרמב"ן בפירושו מלשון הכתוב (פס' יט), שרק את האדמה קנה יוסף, ואילו את העם קיבל רק כאריסים, ובתנאים נדיבים ... ( cache )
  • ישמח משה פרשת השבוע פרשת ויחי דבר תורה : 30 דצמבר 2009 ... בלחם כדי שנעסוק בתורה שנקראת לחם באדמתנו שהיא קדושה ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפירעון הבורא יתברך, שנהיה עסוקים בתורה ומקריבים קרבנות באדמתנו. ... ( cache )
  • מרכז ישיבות בני עקיבא - הוויה פעילה וקיומית במקרא - פירושו הלשוני של שם הֲ´ : "ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה" - "רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה" (בראשית, מ" ז, יט, כו). "וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים"; "יהיה לי עבד" (בראשית, מ"ד, ט, יז). "ואתם תהיו לו ... ( cache )
  • ידיעון 2549 פרשת מקץ > Beerot Yitzchak > בארות יצחק - ידיעון : 10 דצמבר 2007 ... פרעה הגשים משאלתו: "ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה". איתערותא דלתתא של יוסף הביאה לאתערותא דלעילא ולהגשמת חלומותיהם ולמהלך ההסטורי אשר נגזר ... ( cache )
  • more "ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים " :
  • more "לפרעה ותן זרע ונחיה " :
  • more "ולא נמות והאדמה לא " :
  • more "נמות והאדמה לא תשם " :



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:איך הפכה מצרים לבית עבדים


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-01-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-47-1819