ביאור:בראשית מז יז
בראשית מז יז: "וַיָּבִיאוּ אֶת מִקְנֵיהֶם אֶל יוֹסֵף וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶחֶם בַּסּוּסִים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר וּבַחֲמֹרִים וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם בְּכָל מִקְנֵהֶם בַּשָּׁנָה הַהִוא."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז יז.
וַיָּבִיאוּ אֶת מִקְנֵיהֶם
עריכההאנשים הרעבים הביאו את המקנה והציגו לפני יוסף. יוסף ווידא את ערך המקנה ולפי זה הוא שילם לאנשים בלחם.
קשה להאמין שכל אנשי מצרים הביאו את הסוסים, הצאן, הבקר והחמורים ויוסף לקח את כל המקנה לפרעה. מליוני משפחות מכרו את המקנה שלהם ליוסף, ואפילו כל בני ישראל, שהיו להם "אַנְשֵׁי חַיִל" והם התחייבו לטפל במקנה של פרעה (ביאור:בראשית מז ו), לא היו מסוגלים לטפל בכל המקנה הרב הזה.
סביר שהאנשים הראו ליוסף את המקנה, יוסף סימן את המקנה כרכושו של פרעה, והחזיר חלק מהמקנה לאנשים כדי לטפל בהם. ייתכן שאת המקנה המשובח, יוסף שמר לפרעה, ובני ישראל העסיקו עבדים וטיפלו במקנה של פרעה.
בַּסּוּסִים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר וּבַחֲמֹרִים
עריכהזאת הפעם הראשונה שאנו שומעים על סוסים בתנ"ך. בציורי קיר במצרים באמת רואים סוסים שסחבו כרכרות מלכות. מעניין שברשימה של החיות הכלולות במקנה לא הוזכרו גמלים.
בחוקי חמורבי לא מוזכרים סוסים, וייתכן שלא היו סוסים בזמנו בממלכות הצפון.
סוסים שימשו למלחמה ולעבודת שדה, למרות ששורים היו חזקים יותר לעבודת השדה. אולם כנראה הסוסים היו טובים יותר מחמורים. לבטח העם לא השתמש בסוסים למלחמה, ואת הסוסים פרעה לקח לצבאו.
וַיְנַהֲלֵם
עריכה"וַיְנַהֲלֵם": הוביל, ניהל, דאג למחסורם.
נאמר שיוסף ניהל את העם "בַּלֶּחֶם" ולא כתוב שיוסף ניהל את החיות. כלומר ייתכן שהאנשים לקחו את החיות חזרה לביתם.
בַּשָּׁנָה הַהִוא
עריכהיוסף לקח את המקנה כתשלום עבור האוכל. כל משפחה קיבלה כמות שהספיקה לשנה אחת. נראה שעשירים, בעלי מקנה רב, שילמו יותר עבור אוכל לשנה, והעניים, שהיה להם רק חיה אחת, שילמו פחות.