ביאור:בראשית מז כז

בראשית מז כז: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז כז.

וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד

בברית בין הבתרים אלוהים אמר לאברהם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם" (ביאור:בראשית טו יג) והנה אנו רואים שבני ישראל לא באו להיות גרים, אלה נאחזים בארץ, ככתוב:

"וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ" – בני ישראל מנסים להאחז במקום, כפי ששכם הציע ליעקב: "וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ, וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם, שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ" (ביאור: בראשית לד י).
"וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס, כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה" (ביאור:בראשית מז יא).

בשלב הזה אין עבדות ואין ענויים. בני ישראל קיבלו את ארץ גושן והם הופכים אותה למקום נפלא, הטוב ביותר במצרים.

"וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד"

בני ישראל נאחזו בארץ רעמסס, ארץ גושן, אשר פרעה נתן להם לאחוזה. יוסף כילכל אותם במיטב שמני הארץ ללא תשלום. הם חיו כמו הכוהנים במצרים (לכן הפסוק הקודם מזכיר את הכוהנים): אדמה בחינם, אוכל בחינם, ארץ פוריה לצאן, אין תחרות לסחורתם כי רועי צאן הם תועבה למצרים, והמלך מגן עליהם. כל זה כפי שאלוהים הבטיח ליעקב: "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם" (ביאור:בראשית מו ג). ואכן עוד בחייו יעקב ראה את גודל העם הרב.

לא ברור מי היו הכלות לבני ישראל במצרים. ייתכן שהיו בנות לבני ישראל, למרות ששמן לא מוזכר, או שהם נשאו מצריות שרצו להצטרף לעם המבורך, או נשים שהם הביאו איתם מחרן או מכנען.