ספורנו/בראשית/מז
ב
עריכה"ומקצה אחיו לקח" כדי שיבין פרעה מדבריהם ומענינם שהם בעלי מלאכת מרעה הצאן בלבד:
ח
עריכה"כמה ימי שני חייך" תמה כי לא היה דבר מצוי במצרים שיאריך אדם ימים כל כך שיגיע לפרק שהיה אז יעקב בו וגם שיבה זרקה כו:
ט
עריכה"מעט ורעים היו ימי שני חיי" על מה שאמרת כמה ימי שני חייך אני אומר כי שני חיי היו מעט ורעים ברב טרדת מזונות ודאגות הקורות כי הימים אשר בהם יהיה האדם בצרה לא יקראו ימי שני חיים אבל ימי שני מגורי היו בין הכל מאה ושלשים שנה: ולא השיגו ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם. כי אבותי אע"פ שהיו גם הם גרים בארץ לא להם מ"מ היו להם ימי חיים רבים בלתי צרות אבל שני חיי לא השיגו לשני חיי אבותי שהיו להם בימי מגוריהם:
יב
עריכה"לחם לפי הטף" אע"פ שהי' בידו להרבו' להם מזון נתן להם במדה מספקת כאמר' רז"ל (פ"ק דתעניו') בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך אני אוכל ואשתה ושלום עליך נפשי:
יד
עריכה"ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה" שלא הורה לעצמו היתר בכל עמלו לקחת דבר לעצמו:
יז
עריכה"וינהלם בלחם" נהלם. לאט. כענין עלות ינהל. נתן להם הלחם מעט מעט אכול ולא לשבעה כראוי בשני רעבון כאמרם (שם) המרעיב עצמו בשני רעבון נצול ממיתה משונה. וכבר אמרו חכמי הרפואה שהשובע אחר הרעב גורם חולי ממית: " בשנה ההיא" אחר שאפס כסף והיא היתה השנה הששית לשני הרעב:
יח
עריכה"בשנה השנית" והשנית מזמן שתם הכסף והיא היתה השנה השביעית לשני הרעב: " לא נכחד מאדוני" שיש לנו עוד מקנה. כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה:
יט
עריכה"למה נמות לעיניך" כי זה אמת שכבר תם הכסף ומקנה הבהמה והכל בא לידך ואין ראוי שתניחנו למות ברעב:
כא
עריכה"העביר אותו לערים" העבירם עמו שיאמרו לו לך חזק וקנה ויחזיק בהם ובקרקע בפניהם ובהסכמת שכנים:
כג
עריכההן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה. ואם כן אתם עבדיו וחייבים לעבוד את האדמה שקניתי לו והוא חייב לתת מזונותיכם והזרע לזרוע. ובזה האופן תהיה מן הדין כל תבואת מצרים שלו. "הא לכם זרע וזרעתם." אתם עבדיו עבדו את האדמה שהיא שלו:
כד
עריכה"והיה בתבואות" שהם שלו: " ונתתם חמישית לפרעה" כי זה הוא הראוי לו מהם אחר שיפרעכם את המוטל עליו לפרוע: " וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה" שהוא חייב לתת לכם כמו בעל השדה: " ולאכלכם" ובשביל מזונותיכם שהוא חייב לתת לכם ובכן נשאר בדין החומש שלו:
כו
עריכה"וישם אותה יוסף לחוק" אחר שהראה להם שהדין כך ושאינו מקים מכס חדש דרך גזל שם את הדבר בנימוסי מצרים:
כט
עריכה"אל נא תקברני במצרים" אפי' בארון כענין ויישם בארון במצרים. שאם תעשה כן אפי' לשעה לא יניחוך להוליכני למערה שיאמרו שזה מספיק כמו שהי' המנהג אצלם:
ל
עריכה"ושכבתי עם אבותי" ענין שכיבת המת עם אבותיו הוא הנחת מטת המת במקום המספד וסבוב הסופדים ולכן נכתב זה הלשון בכל המלכים צדיקים ורשעים שמתו על מטתם בספר מלכים: " ונשאתני ממצרים" וכאשר תעשה באופן זה תוכל לשאת אותי ממצרים כי כאשר ימלאו ימי השכיבה יסור יגוני מלבם כענין ויעברו ימי בכיתו ולא ימחו בך אם תשאני אל ארץ אחר': " אנכי אעשה כדברך" אנכי מצד עצמי אעשה כדברך בכל כחי:
לא
עריכה"השבעה לי" למען יהיה לך פתחון פה נגדם אם ירצו למחות: " וישתחו ישראל" להודות לקונו על שחננו להשיג זה מאת בנו כענין ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה לה':