פתיחת התפריט הראשי

מ"ג בראשית לז כא

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּשְׁמַע רְאוּבֵן וְשֵׁיזְבֵיהּ מִיַּדְהוֹן וַאֲמַר לָא נִקְטְלִנֵּיהּ נְפַשׁ׃
ירושלמי (יונתן):
וּשְׁמַע רְאוּבֵן וְשֵׁזְבֵיהּ מִן יְדֵיהוֹן וַאֲמַר לָא נַקְטְלִינֵהּ דְלָא נִתְחַיֵיב בְּאַדְמֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא נכנו נפש" - מכת נפש זו היא מיתה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא נכנו נפש — כמו "ומשרתו יהושע בן נון נער" (שמות לג, יא), שפירושו: משרתו שירות נער, כי לא היה בימים ההם נער. וכן 'לא נכנו מכת נפש', להוציא נפשו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(כא – כב)    מ"ש ויצילהו משמע שהצילו: ואמר ויאמר, ויאמר אליהם, ולמה ב"פ ויאמר:

(כא) "וישמע ראובן ויצלהו מידם". מבואר שתחלה רצה להצילו לגמרי שלא יעשו לו מאומה, וזה ויצילהו פי' שהשתדל להצילו לגמרי, וכאשר לא שמעו לו "ויאמר לא נכנו נפש", עכ"פ אל תהרגו אותו, שדי בעונש אחר, וכאשר לא שמעו גם לזה,


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויצילהו מידם. פי' לפי שהאדם בעל בחירה ורצון ויכול להרוג מי שלא נתחייב מיתה משא"כ חיות רעות לא יפגעו באדם אם לא יתחייב מיתה לשמים, והוא אומרו ויצילהו מידם פי' מיד הבחירי ובזה סתר אומרו ונראה מה יהיו חלומותיו וגו' כי הבחירה תבטל הדבר ואין ראיה אם יהרגוהו כי שקר דבר:

לא נכנו נפש. פירוש להדיא אלא נהיה גורמים לו מיתה, והוא אומרו אחר כך אל תשפכו דם השליכו וגו', זו היתה טענתו להם, והוא טעמו כמוס עמו שהוא להצילו להשיבו אל אביו כי ידע נאמנה כי חית השדה השלמה לו ולא ירעו ולא ישחיתו הנחשים והעקרבים בזרע יעקב, גם לא יעכבנו שם למות ברעב וכמו שכן תמצא שתכף וישב ראובן אל הבור שחזר אליו להוציאו מהבור: