קטגוריה:בראשית כט כב
ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֶּאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כׇּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֶּאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֥י הַ/מָּק֖וֹם וַ/יַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּכְנַשׁ לָבָן יָת כָּל אֱנָשֵׁי אַתְרָא וַעֲבַד מִשְׁתְּיָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּכְנַשׁ לָבָן יַת כָּל אִינְשֵׁי אַתְרָא וְעָבַד לְהוֹן שֵׁירוּי עָנֵי וַאֲמַר לְהוֹם הָא שֵׁב שְׁנִין דְאָתָא יַעֲקב גַבָּן בֵּירָא לָא חָסְרוּ וּבֵית שַׁקְיוּתָן סְגוֹ וּכְדוּן אִיתוּ נִתְיְעַט עֲלֵיהּ עֵיטָא דְרַמִיוּ דִי יַמְתַּן לְגַבָּן וַעֲבָדוּ לֵיהּ עֵיטָא דְרַמְיוּ לְאַתְאָבָא לֵיהּ לֵאָה חוֹלַף רָחֵל: |
| ירושלמי (קטעים): | וּכְנַשׁ לָבָן יַת כָּל עַמָא דְאַתְרָא וַעֲבַד שֵׁירוּי עָנֵי לָבָן וַאֲמַר לְהוֹן הָא שְׁבַע שְׁנִין אִית לֵיהּ לְגַבְרָא צַדִיקָא הָדֵין מִן דַאֲתָא לְוָותָן שַׁקְוָותָן לָא חָסְרוּ וּמַבּוּעִינָן סַגְיָין וּכְדוּן אָתוּן הָבוּ לִי עֵצָה דְנִכְבּוֹש יָתֵיהּ גַבָּן עוֹד שְׁבַע שְׁנִין וִיהָבוּ לֵיהּ עֵצָה דִרְמִיוּ לְמִסְבָהּ לֵיהּ לְלֵאָה חֲלַף רָחֵל: |
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה. אמר להם: יודעים אתם שהיינו מדוחקים למים, וכיון שבא הצדיק הזה נתברכו המים. אמרו ליה: ומה אהנו לך? אמר להו: אי בעיין אתון, אנא מרמי ביה ויהיב ליה הדא לאה, והוא רחים להדא רחל סגי, והוא עבד גביכון שבע שנין אחרנין. אמרו ליה: עביד מה דהני לך. אמר להו: יהבון לי משכונין דלית חד מנכון מפרסם יתי; ויהבון ליה משכונין. אזל ואייתי חמר ומשח וקופר. הוי למה נקרא שמו "לבן הארמי"? שרימה באנשי מקומו. כל ההוא יומא הוו מכללין ליה, וכיון דעל ברמשא אמר להו: מהו כדון? אמרו ליה: את גמלת חסד בזכותך, גם אנו נגמול חסד עמך. הוו מקלסים קדמיה ואמרו: הי לאה הי לאה. ברמשא אתון מטליתא וטפון בוצינא. אמר להו: מהו כדין? אמרו ליה: מה את סבור, דאנן ביזוי דכוותכון? כל ההוא ליליא היה צוח לה רחל רחל והיא עניא ליה. בצפרא והנה היא לאה. אמר לה: מה רמייתא בת רמאי! לאו בליליא הוה קרינא רחל ואת ענית לי? אמרה ליה: אית ספר דלית ליה תלמידים? לא כן הוה אבוך צוח לך עשו, ואת עני ליה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט כב.
וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה
"מִשְׁתֶּה" - הוא מסיבה גדולה ושמחה שכוללת שתיה, במיוחד יין ואלכוהול. ברור שהיה גם אוכל.
דוגמאות למשתה:
- לוט מזמין את שני הזרים לביתו: "יִּפְצַר בָּם מְאֹד ויַָּסֻרו אֵּלָיו, ויַָּבֹאו אֶּל בֵּיתוֹ, ויַַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, ומַּצוֹּת אָפָה ויַֹּאכֵלו"ּ (ביאור:בראשית יט ג).
- אברהם ערך משתה כאשר יצחק נגמל: "ויִַּגְדַּל הַיֶּלֶד, ויִַּגָּמַל; ויַַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (ביאור:בראשית כא ח).
- אבימלך מלך גרר ויצחק ערכו משתה לכבוד חתימת הסכם השלום: "וְנִכְרְתָה בְרִית, עִמָּךְ ... ויַַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, ויַֹּאכְלו וּיִַּשְׁתּו"ּ (ביאור:בראשית כו ל).
- פרעה ערך משתה לכבוד יום הולדתו: "ויְַהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה, ויַַּעַשׂ מִשְׁתֶּה, לְכָל עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מ כ).
ניתן לראות שלמשתה הוזמנו אנשים חשובים מאוד, כמו מלאכים, שרים, מלכים ונכבדי העיר. במשתה האנשים אכלו ארוחה ושתו "יֵין מַלְכותּ רָב, כְּיַד הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר א ז).
יש לציין שלבן לא בהכרח פרסם שזה משתה לכבוד הנישואין של יעקב עם בתו. כמו כן, ייתכן שרחל ולאה לא ידעו שהן עומדות להינשא ליעקב. לבן ויעקב השאירו את הבנות בחוסר ידע מוחלט.
וַיֶּאֱסֹף
יעקב השתמש במילה הזאת לאיסוף הצאן, כדבריו: "לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה" (ביאור:בראשית כט ז). נראה שלבן אסף את האנשים כמו שאוספים את הצאן וריכז אותם בביתו למשתה מפואר. ייתכן שלבן לא אפשר לאנשי המקום לסרב.
כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם
לבן לא אסף רק את עבדיו ומשפחתו. הוא אסף את כל אנשי המקום. ניתן לשער שהיה משתה גדול ומכובד לאלף גברים.
המילה "מָּקוֹם" אינה מוגדרת בבירור. האם מדובר רק באנשים הגרים בביתו, ושמא מדובר בכל הדרים באזור שהשתרע מביתו של לבן ועד הבאר שלידה נפגשו יעקב ורחל או עד העיר חרן? סביר להניח שבמשתה לא נכחו כל תושבי חרן.
המילה "יֶּאֱסֹף" מעידה שהיה איסוף וקיבוץ של אנשים משטח נרחב. לבן שלח הודעה על המשתה, וייתכן שהוא אף שלח כלי תעבורה להוביל את האנשים שנאספו לביתו.
לא נאמר כמה זמן לקח האיסוף, אבל ברור שלבן לא הזמין את יצחק ורבקה בכנען.
"כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם" – המשתה כלל גם עשירים וגם פועלים עניים. סביר להניח שכל אחד מהמוזמנים בא לבוש במיטב בגדיו, כראוי לנישואי בתו של אדון חשוב. ייתכן שהמשתה התחלק לאזורים, כאשר העשירים ישבו יחדיו במקום מסוים וכל היתר ישבו מסביב או בצד, כפי שהיה אצל יוסף "ויַָּשִׂימו לּוֹ לְבַדּוֹ, וְלָהֶם לְבַדָּם; וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוכְּלוןּ הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם" (ביאור:בראשית מג לב).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כט כב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.