קטגוריה:בראשית כה לג
ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָ/ה לִּ/י֙ כַּ/יּ֔וֹם וַ/יִּשָּׁבַ֖ע ל֑/וֹ וַ/יִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖/וֹ לְ/יַעֲקֹֽב׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר יַעֲקֹב קַיֵּים לִי כְּיוֹם דִּלְהֵי וְקַיֵּים לֵיהּ וְזַבֵּין יָת בְּכֵירוּתֵיהּ לְיַעֲקֹב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יַעֲקב קַיֵים לִי כְּיוֹם דֵיהִי וְקַיֵים לֵיהּ וְזַבִּין יַת בְּכֵירוּתֵיהּ לְיַעֲקב: |
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(לג - לד) "ויאמר השבעה לי." כי אין קנין חל על דבר שאין בו ממש ולכן רצה שישבע לו, וימכר י"מ שמכרו בכסף מלא, "ויעקב נתן לעשו" שמעתה הוטל על יעקב פרנסת הבית, וספר שעשו לא התחרט על מעשהו כלל, שגם אחר שאכל בזה את הבכורה, ומזה מבואר שלא מכר את הבכורה מפני שהיה רעב או תאב אל מאכל הזה, שא"כ היה מתחרט אחר שאכל ושתה ומלא רעבונו ותאותו, רק כי הבכורה היתה בזויה בעיניו ושמח על שלקחה יעקב ממנו:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויאמר השבעה לי. מה רצה יעקב אבינו ליתן נפשו על הבכורה? דתנן: עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות; משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים. אמר: יהא רשע זה עומד ומקריב? הדא הוא דכתיב: "אם לא דם שנאת ודם ירדפך". ועשו זה שונא את הדם? ר' לוי אמר: זה דם מילה. ר' שמואל בר נחמן אמר: זה דם הקרבנות. רבנן אמרי: שנאת דמו של אדם ואתה הורגו, הדא הוא דכתיב: "ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה", ר' לוי אמר: ולא חפץ בבכורה. ר' חמא אמר: זה דם הקרבנות שהוא קרוי ברכה, כמה דאת אמר: "מזבח אדמה תעשה לי", וכתיב: "אבוא אליך וברכתיך":
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם
"כַּיּוֹם" - במשמעות של עכשיו ומיד, ולא של עד סוף היום, כי הלחם מתייבש והמרק מתקרר או יישרף ויעקב לא יוכל לתת לו את האוכל.
יעקב התעלם מההצהרה של עשו: "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמותּ; וְלָמָּה זֶהּ לִי, בְּכֹרָה" (ביאור:בראשית כה לב). ההצהרה הזו היא מחשבה או הסבר, אבל אין כאן הצהרת הסכמה והתחייבות. ייתכן שעשו רצה להרגיע את יעקב שהנה הוא הולך למות מסיבה שלא ידועה לנו, ושאין לו מה לדאוג. אולם יעקב לא חשב שהוא צריך לחכות למותו של עשו, ולכן דרש לקבל את הבכורה מיד.
ייתכן שעשו חשב שהוא תמיד יכול לרצוח את יעקב ולקבל את הבכורה בחזרה או שיעקב הקטן ימות מעצמו לפני שיצחק ימות.
הִשָּׁבְעָה לִּי
לא נאמר בשם מי נשבע עשו. ישנם כל מיני שבועות: בשם אלוהים "הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים", "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, ואֵלֹהֵי הָאָרֶץ", "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה", "בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק", בשם סבו אברהם, בחיי השליט, למשל "חֵי פַרְעֹה", ובחיי האדם עצמו.
ישנם מספר של מקרים שבהם תיאור השבועה מצטמצם לכדי השבועה בלבד ללא פירוט. ייתכן ששבועה כזו היתה חלשה יותר, אישית, ופחות מחייבת לדורות. סביר להניח שהשבועה הזו הספיקה ליעקב. יעקב לא קרא לעדים, לא עשה מסיבה, לא פרסם ברבים את מעמדו. לולא עשו היה מאשר שהוא מכר את בכורתו ליעקב, ככתוב: "אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח" (ביאור:בראשית כז לו), ייתכן שאף אחד לא היה יודע מזה.
דוגמאות לשבועות:
- שבועת אברהם שהוא לא ייקח מרכוש סדום (ביאור:בראשית יד כב).
- שבועת אבימלך לאברהם (ביאור:בראשית כא לא).
- שבועת אבימלך מלך גרר ליצחק (ביאור:בראשית כו לא).
- שבועת עשו ליעקב בנושא הבכורה (בראשית כה לג).
- שבועת יעקב ולבן בגלעד (ביאור:בראשית לא נג).
- שבועת איום של יוסף נגד אחיו (ביאור:בראשית מב טו).
- שבועת יוסף ליעקב בנושא קבורת יעקב במערת המכפלה (ביאור:בראשית מז לא).
- שבועת בני ישראל שהם יקחו עמם את עצמותיו של יוסף כאשר אלוהים יחזיר אותם לכנען (ביאור:בראשית נ כה).
וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב
עשו נשבע, ובתמורה יעקב נתן לו "לֶחֶם ונְּזִיד עֲדָשִׁים " (ביאור:בראשית כה לד). בכך ההסכם הושלם. יעקב קנה את הבכורה תמורת לחם ונזיד עדשים, ולאחר שעשו אכל כבר לא היה ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.
קשה להבין:
- האם בביתו של עשו לא הכינו לו ארוחה מדי ערב כאשר הוא חזר עייף מהשדה?
- האם היה משהו מיוחד בנזיד העדשים של יעקב?
- האם ריח האוכל השפיע על עשו ויכולת השיפוט שלו?
- האם הצבע האדום של התבשיל כבש את לבו של עשו?
- לא נאמר שיעקב אכל עם עשו, האם עשו רצה שיעקב ישרת אותו?
- האם יעקב חשב שיצחק ימות לפני שיצחק מברך אותם ומחלק את רכושו?
- האם יעקב חשב שיצחק ינשל אותו?
- האם יעקב דאג שאלוהים לא ישמור עליו?
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כה לג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.