ביאור:בראשית יד י
בראשית יד י: "וְעֵמֶק הַשִׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּסוּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יד י.
וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה
עריכהוְעֵמֶק הַשִׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר
עריכהמלכי ככר הירדן בחרו את עמק השדים כשדה המלחמה, והנה אנו שומעים שהמקום מלא בארות חמר.
מדובר בבורות בולענים, או בארות שנחפרו באדמה על מנת להוציא את החמר ששימש לבניית כדים, כלים ולבנים לבניה. ייתכן שערי הככר עסקו במכירת חמר איכותי, ולכן כדרלעמר כבש אותם.
וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה
עריכהלא נאמר שנערך קרב או שרבים נפלו במלחמה, אלא שכאשר מלכי ככר הירדן ראו את עוצמת כדרלעמר הם נסו.
המצב היה קשה לחמשת המלכים. לפי תורת המשחקים, במצב כזה, ברור למשתתפים שלאדם הראשון שיברח יש את מרבית הסיכויים להינצל, כי השאר ילחמו ויאטו את התקדמות האויב. אולם מכיוון שכל אחד חושב כך, הם כולם בורחים באותו הזמן ואף אחד לא נשאר כדי להאט את האויב.
המלכים הפקירו את הצבא, הערים, הנשים והילדים, וכך הם זכו בזמן להימלט להר בעוד שכדרלעמר התעסק עם השלל. הם לא התכוננו לרדוף אחרי כדרלעמר ולהציל את משפחותיהם.[1] הם שמרו על עצמם והאמינו שאחרי המלחמה כדרלעמר יחזור לארצו והם יקבלו את אדמתם ועירם בחזרה. נראה שלא היתה להם ברירה, כי אם הם היו מתים בקרב זה לא היה עוזר לאנשיהם.
רק "מֶלֶךְ סְדֹם ועֲַמֹרָה" מוזכרים, וגם בהמשך רק "כָּל רְכֻשׁ סְדֹם ועֲַמֹרָה" נלקחו. קשה לדעת מה קרה למלכים הנוספים ואם רכוש אַדְמָה, צְבֹיִים וצֹעַר גם נלקח. סביר להניח, שאם היה להם רכוש בעל ערך, כדרלעמר לקח גם אותו.
וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה - מי נפל?
עריכה- האם הם נפלו במלחמה או נפלו בבורות.
- האם זה מלך סדום ועמורה? לא ברור. לפחות מלך סדום נשאר בחיים ומדבר עם אברם לקבל חזרה את "הַנֶּפֶשׁ" (בראשית יד כא).
- לא ברור אם אלו שנפלו לבורות הומתו לאחר מכן על ידי כדרלעמר או אם הם נפצעו מהנפילה ומתו שם מחוסרי-יכולת לצאת. לא נאמר שהנשארים עזרו להם לצאת.
וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּסוּ
עריכה"הַנִּשְׁאָרִים" הם חיילים שלא נפלו בקרב או בבורות. לא נראה שהמלכים העבירו לפני הקרב או בזמן הבריחה את משפחותיהם או את אנשי העיר להרים.
כלומר היתה בריחת בהלה ללא קרב, אנשי הככר נפלו בבורות, ומי שהצליח לצאת מהבור או לברוח, רץ להר. אנשי העיר: הנשים, הזקנים והילדים, לא ניסו לברוח להר.
מאוחר יותר, גם לוט יברח להר כאשר אלוהים יבוא להפוך את סדום
הערות שוליים
עריכה- ^ גם דוד בכה אבל לא רצה לרדוף אחרי העמלקים, ככתוב: "וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד, כִּי אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלוֹ" (שמואל א ל ו)