אבן עזרא על בראשית יד
<< · אבן עזרא על בראשית · יד · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
כל אלה חברו — מהבניין הקל:
השדים — כמו "ושדת אותם בשיד" (דברים כז ב, "ותשם בסד רגלי" (איוב יג כז), כמו 'פת' – 'פתים':
ועמק מושך עצמו ואחר עמו, כמו "אל באפך תוכיחני" (תהלים ו ב). וכן הוא, עמק ים המלח:פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
רפאים — שכל הרואה אותם ימות לבו ויחשב מהרפאים, שהם מתים.
האימים — שיש מהם אימה:פסוק ו (כל הפסוק)
בהררם — מהבניין הדגוש, כמו "בדברם" (שמות ז ז). ופירושו, בעלותם אל הר שעיר:
- [הערה: כלומר שהוא פועל מבניין פיעל, ואיננו רוצה לומר "מההר שלהם" (כפי שפירש רש"י). ויקיעורך.]
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
בארות — "באר" בכל המקרא נובעת. והיא משונה, בעבור הסמיכה:
ויפלו שמה — ברצונם להמלט. וכן "ויפל על פניו" (במדבר טז ד):
הרה נסו — אל ההר נסו. והיא מלה זרה:פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
וירק — שנתן להם כלי מלחמה, כטעם "והרק חנית" (תהלים לה ג). ויש אומרים, להוציא החרב מתערה, כטעם "על הארץ יריקו" (קהלת יא ג), "מריקים שקיהם" (בראשית מב לה); גם יש לחנית כן:
חניכיו — שחנכם פעמים רבות במלחמה, ואם לא נזכר. וחשבון אותיות אליעזר, דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע; רק השם כמשמעו:פסוק יח (כל הפסוק)
ומלכי צדק — נקרא כן בעבור שהוא מלך על מקום צדק. ויש אומרים כי הוא שֵם.
ושלם — היא ירושלם; והעד, "ויהי בשלם סכו" (תהלים עו ג).
והוא כהן — כדברי המתרגם ארמית. וכן כל "כהן"; והעד, "וכהנו לי" (שמות כח מא). ופירוש "על דברתי מלכי צדק" בספר תהלות, כי כהוגן דיבר ויפה עשה שבירך אברם בתחילה, בעבור שהתנדב להושיע אשר נשבו; ואחר כן אמר "וברוך" השם שעזרו ונתן צריו בידיו:פסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
הרימותי ידי — שבועה, כמו "כי אשא אל שמים ידי" (דברים לב מ).
וטעם אל עליון — כי הנה נשבעתי בשם שברכני זה הכהן: