פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית יד כד: "בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם."



ראו במאמר "חסידות - לא על חשבון הזולת"

מה לקחו אנשי אברם?עריכה

בִּלְעָדַיעריכה

"בִּלְעָדַי" - מלבד, חוץ מ.

אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִיםעריכה

חייליו של אברם, "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר ושְּׁלֹשׁ מֵאוֹת" (ביאור:בראשית יד יד) כבר אכלו או לקחו לעצמם מהשלל כנהוג. כלומר אברם אסר על מלך סדום לחקור או לחפש מה לקחו הנערים.
המילה "אָכְלוּ", ולא השימוש הצפוי בפועל 'לקחו', מעידה שהיתה בעיה בנושא, ואברם לא רצה שבמחנהו יהיה רכוש של אנשי סדום הרשעים. אוכל: נאכל, נעכל ונפלט.

וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָםעריכה

אברם אמר: הויכוח בינינו אינו שייך לשלושת המנהיגים שבאו לעזרתי, "עָנֵר אֶשְׁכֹּל ומַּמְרֵא". הם ייקחו את חלקם מרכוש מלך סדום כנהוג. לא ברור מה היה חלקו של אברם: האם כמנהיג הגיע לו חלק כפול מהאחרים או חלק שווה, ושמא גודל השלל היה תלוי במספר חייליו. כך או כך אין ספק ששלושת המנהיגים הללו גם קיבלו מהשלל כנהוג, אבל אולי לא מרכוש ערי הכיכר והאמורים אחיהם.

חתימה בשבועהעריכה

כל הסכם חלוקת השלל נערך לפני מַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם שהיה כהן לאל עליון (ביאור:בראשית יד יח) תחת שבועה שאין להפר, "הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (ביאור:בראשית יד כב), ובזה תם העניין.

מה היתה תגובת מלך סדום ולוט?עריכה

אברם החזיר למלך סדום וללוט את רוב רכושם. אברם סיכן את נפשו והיה מגיע לו תשלום ממלך סדום ומלוט. אולם למעשה אברם שילם ללוט עבור האדמה בכנען, שלוט ויתר בחינם לאברם, ולא נהוג להגיד תודה לאחר עיסקה כספית, במיוחד שאברם כפה על לוט את התשלום.

בנוסף, אברם אסר על מלך סדום ולוט לתת לו כל דבר בעל ערך כדי שהם לא יגידו שהם העשירו את אברם, וכך אברם אסר אליהם אפילו לברך או להודות לו. אפילו 'תודה' זאת מתנה בעלת ערך, בעייני הנותן, המקבל, והנוכחים. אברם זכה להוכרה מאנשי חברון כאשר הם קראו לו "נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ" (ביאור:בראשית כג ו), בזכות כוחו הצבאי ועושרו לאחר הנצחון על ארבעת המלכים, אבל מלוט וממלך סדום אברם לא היה מוכן אפילו לשמוע מילה טובה אחת.