(בראשית יב יז): "וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם. וַיִּקְרָא פַּרְעֹה לֹאַבְרָם וַיֹּאמֶר 'מַה זאֶת עָשִׂיתָ לִּי? לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אֵשֶׁתך הִוא?'"

כדי לקשר בין נגעים ובין המעשה שעשה, האדם צריך להיות בעל תודעה של השגחה מתמדת וידיעת אסור ומותר.

אך זה לא תואם להתנהגותו של פרעה!

1. ייתכן שהיתה לפרעה התגלות כלשהי, כמו לאבימלך (בפרק כ), והמקרא מדלג עליה: "וינגע - ויודע ה' את פרעה כי יביא עליו ועל ביתו נגעים גדולים בגלל שרי". ראיה לפירוש זה:

• (דברי הימים א טז כ): "וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים"
• (תהלים קה יג): "וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים"

"...ויוכיח עליהם מלכים"- מלכים הרי לשון רבים, ואנו יודעים רק על אחד- אבימלך, סימן שיש עוד אחד- פרעה! (דוד אקסלרוד).

2. וייתכן שהדבר נובע מהשפעת המבול על התודעה האנושית .

פרעה מנסה להסיר מעצמו את האחריות על החוק שחוקק, היינו, להביא אליו נשים יפות, ושהביא גם לרצח הבעלים. הוא מאשים את אברם על שאמר לו שהיא אחותו, ומסרב להבין שאברם שיקר כי פחד שהוא יומת בו-במקום. פרעה כעס על שהתייחס יפה לאברם – אחי שרי לדעתו – ונתן לו מתנות,. אולם הוא לא מעיז לפגוע באברם ולקחת את המתנות בחזרה.

שופט פוקד על עד להגיד "את כל האמת ואך ורק את האמת". אולם אברם לא נשאל, אלא הוא נידב מידע באומרו ששרי היא אחותו (ואולי זו היתה האמת). לכן אברם לא היה מחויב להרחיב בעניין.

מדברי פרעה רואים שאברם אמר ששרי היא אחותו, אך לא אמר שהיא גם אשתו. פרעה כועס מכיוון שהוא הוטעה, אבל למעשה הוא לא שאל באופן מדויק, אם בכלל. לאמור, אם הוא היה שואל האם היא אשתך, אזי על אברם היה להחליט באופן מודע האם לשקר או לא.

ניתן לשאר שפרעה לא פגע באברם ושרי כי אלוהים הזהיר אותו, כשם שלבן הוזהר: "פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד). למרות שייתכן שפרעה היה באמת איש טוב, חרף החוק הרע שחוקק, ושהוא הצטער על כך שכמעט גרם לפגיעה בשרי ואברם, ועל שהביא נגעים גדולים על עצמו.