ביאור:הכנענים תקפו ראשונים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ה' הבטיח לתת את ארץ כנען לעם ישראל, ואף ציווה עליהם לגרש משם את הכנענים, שחטאו בעבודה זרה, (שמות כג לא): "ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר, כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך. לא תכרת להם ולאלהיהם ברית. לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי, כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש".
זו כמובן מצוה צודקת על-פי גזר דינו של ה', אולם לכאורה היא נראית לא צודקת בדיני אדם - גם לפי ערכי הצדק של העת העתיקה, לא היה מקובל לתקוף עם אחר שלא עשה לנו דבר. "דרך ארץ קודמת לתורה" - האם ה' ציווה עלינו להתנהג בניגוד למידת דרך ארץ?
במציאות, התנהגותם של בני ישראל לא סתרה גם את ערכי הצדק המקובלים. בני ישראל מלכתחילה לא יזמו מלחמה. הכנענים היו הראשונים שתקפו:
- הכנענים באו מערד שבנגב עד הור ההר כדי לתקוף את ישראל במדבר, (במדבר כא א): "וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים, וילחם בישראל וישב ממנו שבי".
- מאוחר יותר, בני ישראל ביקשו מסיחון מלך האמורי לעבור בארצו, והוא יצא לקראתם ונלחם בהם, (במדבר כא כב): "'אעברה בארצך, לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר, בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך'; ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו, ויאסף סיחן את כל עמו, ויצא לקראת ישראל המדברה, ויבא יהצה וילחם בישראל".
- וגם ארבעים שנה קודם לכן, כשהמעפילים ניסו להיכנס לארץ מהדרום, הכנענים ירדו ונלחמו בהם, (במדבר יד מד): "ויעפלו לעלות אל ראש ההר, וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה. וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא, ויכום ויכתום עד החרמה"
כשהכנענים תוקפים, ברור שמותר לנתקפים להגיב, ולכן התנהגותם של בני ישראל לא סתרה את ערכי הצדק האנושיים.
אבל מה היה קורה אילו הכנענים לא היו פותחים במלחמה, וסיחון מלך האמורי היה מקבל את דברי השלום של בני ישראל? האם במקרה זה היתה סתירה בין מצוות ה' לבין ערכי הצדק האנושיים?
אילו הכנענים לא היו פותחים במלחמה, מסתבר שגם האופי שלהם היה שונה, והם היו פתוחים יותר ללמוד מבני ישראל. כמו החיתים בחברון, שאמרו לאברהם (בראשית כג ו): "שמענו אדני, נשיא אלהים אתה בתוכנו...", כך גם הכנענים היו יכולים להישאר בארץ, והיו מושפעים לטובה מבני ישראל, ואולי במקרה זה ה' היה מרשה להם להישאר בארץ.
אולם כל זה תיאורטי בלבד. במציאות ה' ידע שבאותו דור (בראשית טו טז): "שלם עון האמרי"( פירוט ), האמורים שלמים בעוונותיהם ולא יסכימו ללמוד שום דבר מעם ישראל, ובוודאי שלא ישלימו עמם, ולכן ציווה עליהם מראש להתכונן למלחמה.
לעיון נוסף ראו: מוסר במלחמת כנען / עמי כהן .
תגובות
עריכהגם הכנעני מלך ערד וגם סיחון מלך האמורי יצאו לקראת בני ישראל לקרב מלחמה כי בני ישראל פניהם היו לארץ ישראל
וכשבני ישראל העפילו אל ראש ההר הם באו להלחם עם הכנענים
לכן בכל המקרים שהזכרת בני ישראל התגרו ראשונים בכנענים ככתוב החל רש והתגר בו מלחמה
- -- daian moshe, 2011-07-01 09:21:33
בני ישראל לא באו להילחם, הם באו להיכנס לארץ ישראל.
אתה יכול להגיד שהכנענים רצו למנוע מבני ישראל להיכנס לארץ ישראל, כי הם חששו שבעתיד בני ישראל יילחמו בהם, כלומר זו היתה "מתקפת מנע". אבל עדיין, גם במתקפת מנע, יש לנתקף זכות להגיב.
- -- אראל, 2011-07-01 10:17:14
ראה כמה היו צריכים הגבעונים להתאמץ כדי לחיות בשלום עם ישראל, אם זה היה כל-כך פשוט היו יכולים פשוט לומר להם פנינו לשלום. מלך ערד אמנם תקף ראשון, אך היו עוד כנענים בארץ. אולי קשה לעכל את הורשת הכנעני בעיניים מודרניות, אבל מה לעשות שזה מה שכתוב וצריך להתמודד עם זה.
- -- hagai hoffer, 2011-07-01 12:59:15
אראל כתבת : בני ישראל לא באו להילחם, הם באו להיכנס לארץ ישראל.[סוף ציטוט]
וכי איך באים לארץ ישראל כאשר יושבים שם כנענים ולא חפצים במתיישבים החדשים שיקחו להם את אדמתם
לאמור בני ישראל באים להתגרות בכנענים למלחמה ורק אז יצאו הכנענים לקראתם
- -- daian moshe, 2011-07-01 13:45:16
חגי: כשהגבעונים באו, זה היה אחרי שהכנענים כבר נלחמו בישראל, הם היו צריכים להתאמץ לשכנע את בני ישראל שהם לא כמו כל שאר הכנענים.
דין: בתקופת האבות, המושג של בעלות על קרקע לא היה כמו היום. אברהם בא לארץ כנען עם כל רכושו, והתקבל כאן בכבוד גדול. אילו הכנענים היו מתייחסים לבני ישראל כמו שהתייחסו לאברהם, ייתכן שלא היה צורך במלחמות.
- -- אראל, 2011-07-01 15:42:03
אראל השוואתך איננה במקום
אברהם היה איש אחד וכמשפחה אחת לא היווה איום על כבוש הארץ וגם טרם ידעו עמי כנען כי אלהי אברהם נתן לו את הארץ למורשה
ועם ישראל היו יותר משש-מאות אלף רגלי הגברים [לבד מטף ונשים] שהיו מאיימים ביותר על כבוש הארץ כי כל העמים בעת ההיא ידעו אשר ציווה אלהים את בני ישראל לתת להם את ארץ כנען למורשה ולהשמיד את כל הכנענים יושבי הארץ וכאשר אמר גם מלך מואב בראותו את בני ישראל (ד) וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה
- -- daian moshe, 2011-07-01 16:08:48
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-07-05.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/mlxma