קטגוריה:איוב מב טז
ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה
וירא [ויראה] את בניו ואת בני בניו ארבעה דרות
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְחִי אִיּוֹב אַחֲרֵי זֹאת מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה
וירא [וַיִּרְאֶה] אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בָנָיו אַרְבָּעָה דֹּרוֹת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְחִ֤י אִיּוֹב֙ אַחֲרֵי־זֹ֔את מֵאָ֥ה וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וירא וַיִּרְאֶ֗ה אֶת־בָּנָיו֙ וְאֶת־בְּנֵ֣י בָנָ֔יו אַרְבָּעָ֖ה דֹּרֽוֹת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְחִ֤י אִיּוֹב֙ אַֽחֲרֵי־זֹ֔את מֵאָ֥ה וְ/אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה ו/ירא [וַ/יִּרְאֶ֗ה] אֶת־בָּנָי/ו֙ וְ/אֶת־בְּנֵ֣י בָנָ֔י/ו אַרְבָּעָ֖ה דֹּרֽוֹת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
וַיְחִי אִיּוֹב אַחֲרֵי זֹאת מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה וירא [וַיִּרְאֶה] אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בָנָיו אַרְבָּעָה דֹּרוֹת. |
-- איוב מב, טז |
וירא [וַיִּרְאֶה] אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בָנָיו אַרְבָּעָה דֹּרוֹת
בתקופה ההיא כאשר אנשים חיו יותר מ"מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה", לא פלא שהם ראו נכדים ונינים. אז מה יש לצין את זה?
גם אברהם, גם יצחק וגם יעקב חיו מספיק שנים והיו להם נכדים, ונינים ואולי אפילו בני נינים. אבל בכל זאת לא מצוין שהם ראו "אַרְבָּעָה דֹּרוֹת"
המילה "וַיִּרְאֶה" היא יותר חזקה מאשר חיו בזמן ש"אַרְבָּעָה דֹּרוֹת" חיו.
- איוב ראה אותם כי הם באו אליו להראות. הדגש שהם ביקרו אותו, שוחחו איתו, שיטפו אותו בחיהם. בנוסף כדי לראות אדם צריך להיות בריא, כלומר, איוב היה בריא וראה את ניניו. כמובן לא היתה להם ברירה הרי הוא היה עשיר וחכם. אפילו שבחייו הוא נתן לבנותיו ואולי גם לבניו נחלה, והם לא היו צריכים לבקר אותו, ובכל זאת הם באו.
- לאברהם היה את הילד הראשון כשהוא היה כבן 90, וירד מהבמה אחרי שהוא חיתן את יצחק. הוא לקח "אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה" ולא נאמר שהוא פגש את ילדיו של יצחק או של ישמעאל.
- יצחק, כבר כשיעקב היה כבן 40, איבד את יכולת הראיה "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז א), עשו עזב אותו ועבר לאדום עם משפחתו, ויעקב השתהה עד שהגיע עם בניו הבוגרים ליצחק. לא נאמר שיצחק פגש את נכדיו או ניניו לפני מותו. או השפיע עליהם.
- ליעקב נולדו נינים בחייו. לפחות שנים כגאולה, פרץ וזרח, לפני שהוא ירד למצרים, אבל לא נאמר שהוא פגש אותם. יעקב ידע את שמם של בני יוסף, אפרים ומנשה, אבל לא זיהה אותם ושאל: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, אֶת בְּנֵי יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר, מִי אֵלֶּה" (בראשית מח ח). וגם במותו הוא לא ברך ישירות את שאר נכדיו וניניו: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים." (בראשית מט א).
זכות גדולה היתה לאיוב שזכה לראות ולהנות עד דור רביעי. כנראה זה נבע מיחסו הטוב לבניו ובנותיו, כאשר הוא נתן להם ביד חמה (ולא אחרי מותו ביד קרה).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria