פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




כי לא שלם עוון האמורי עד הנהעריכה

(בראשית טו טז): "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה, כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה"

הקבלותעריכה

מהו עוון האמורי? מדוע הוא לא שלם, ומתי הוא כן שלם?

העוון היחיד שנזכר בפרשה הוא עוון אנשי סדום, (בראשית יג יג): "וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לה' מְאֹד". עוונם של אנשי סדום ידוע - הם שנאו אורחים. הם חשבו שהארץ שהם גרים בה שייכת רק להם, וכל מי שנכנס אליה בלי רשות חייב מיתה או התעללות. לכן, כששמעו שלוט הכניס אורחים,  (בראשית יט ה): "וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ: אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה? הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם"( פירוט ). האורחים הללו היו, כידוע, שליחים של ה', שנועדו לברר אם אכן " שלם עוון סדום ", (בראשית יח כא): "אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה"( פירוט ). ואכן, התנהגותם של אנשי סדום הוכיחה, שעוון סדום כבר שלם, ולכן מייד נגזר דינם להשמדה.

אולם, שאר הכנענים יושבי הארץ היו יותר ידידותיים. כך למשל, אברם העברי, (בראשית יד יג): "שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם"( פירוט ). אותם מלאכים שהגיעו ללוט, עברו לפני כן אצל אברהם באלוני ממרא, (בראשית יח א): "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם.   וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיֵּרָא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה".  אברהם אירח אותם, בדיוק כמו לוט (לוט הרי למד ממנו את דרכי הכנסת האורחים), אולם, שכניו האמורים לא התנהגו באותו אופן כמו הסדומים, ולא התנגדו למידת הכנסת האורחים שלו.    ומכאן, ש" לא שלם עוון האמורי עד הנה ".

ומתי שלם עוון האמורי?

במדבר כא כא: " "וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר:" "אעברה בארצך, לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר, בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך.   ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו, ויאסף סיחן את כל עמו, ויצא לקראת ישראל המדברה, ויבא יהצה, וילחם בישראל" ": כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם ביקשו לעבור דרך ארץ האמורי אשר בעבר הירדן המזרחי, קצת ממזרח לסדום. אולם האמורים כבר התקלקלו ולמדו את דרכיהם של אנשי סדום, הם התנגדו לכל מעבר של אורחים דרך נחלתם, ולכן נגזר דינם.

דקויותעריכה

ודור רביעי... כי לא שלםעריכה

1. יש שפירשו, שהדור הרביעי הוא דור רביעי לבני ישראל שירדו למצרימה, "לאחר שיגלו למצרים יהיו שם ג' דורות, והרביעי ישובו לארץ הזאת... וכן היה: יעקב ירד למצרים, צא וחשוב דורותיו יהודה ופרץ וחצרון, וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה... כי לא שלם עון האמורי להיות משתלח מארצו עד אותו זמן, שאין הקב"ה נפרע מאומה עד שתתמלא סאתה, שנאמר (ישעיהו כז) בסאסאה בשלחה תריבנה" ( רש"י ) ;    "פעמים שהקב"ה מבטיח לאב לעשות טובה לזרעו לדור שלישי או לדור רביעי, והאב זכה לאותו הדור שתבוא להם אותה הטובה... לפי שקהת מיורדי מצרים, ומשה מיוצאי מצרים, ובני משה נכנסו לארץ שירד ממנה קהת, והם דור רביעי. לפי שמה שאמר הש"י ודור רביעי ישובו הנה הוא מתחיל משעה שנסעו מן הארץ. ר"ל ירידתם למצרים. כמו שנאמר ישובו הנה, כאלו אמר משעה שיצאו מן הארץ הזאת עד ד' דורות ישובו אליה(ברטנורא עם עיקר תוספות יום טוב, משנה עדיות ב ט )

- אולם, לפי פירוש זה, אין זה ברור מדוע דווקא דור רביעי? מה הקשר בין מספר הדורות של יורדי מצרים, לבין עוון האמורי?

2. נראה יותר, שהדור הרביעי הוא דור רביעי לאמורי יושבי הארץ, וזאת ע"פ העיקרון, (שמות לד ו): "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת;    נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה; פֹּקֵד עון אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים": ה' רחום וחנון, וכאשר עם כלשהו חוטא לו, גם כשהעם הזה עובר את 'המכסה המותרת' של חטאים, ה' לא משמיד אותו מייד אלא נותן לו 'ארכה' של 4 דורות לחזור בתשובה, ורק אז משמיד אותו. ה' אמר לאברם שעוונם של האמורים לא היה שלם עד לרגע זה - רק עכשיו הם השלימו את המכסה המותרת של עוונות. ולכן ה' מתחיל לספור להם 4 דורות רק מעכשיו, ולכן בניו של אברם יוכלו לחזור לכאן רק אחרי 4 דורות של אמורים (ע"פ רמב"ן ) .

3. ואפשר גם לפרש ע"פ (בראשית יד יח): "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן"( פירוט ): מלכיצדק, המלך של העיר שלם, היה מלך צדיק וטוב. נאמר על יהוא, (מלכים ב י ל): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יֵהוּא: יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי, כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב, בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל". מכאן, השכר שנותן ה' למלך צדיק הוא שבניו ימלכו אחריו עוד 4 דורות. ולכן אמר ה' לאברם: ודור רביעי ישובו הנה -  בניך יוכלו לשוב לכאן רק בעוד 4 דורות, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה - כי עוון האמורי לא הגיע עדיין אל העיר שלם - יש בעיר הזאת מלך צדיק שראוי למלוך עוד 4 דורות.

מקורות נוספיםעריכה

תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב מורשת של עבדי אלהים .

הברית דורשת מבני אברהם לחכות בסבלנות ולא לנסות לכבוש את הארץ לפני הזמן .

הכנענים תקפו ראשונים .

האמורי .

מאמרים מאתר ויקיטקסט:


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כי לא שלם עוון האמורי עד הנה


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 8 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-08-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-16-16