קטגוריה:בראשית א ח
ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽ/רָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽ/יְהִי־עֶ֥רֶב וַֽ/יְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּקְרָא יְיָ לִרְקִיעָא שְׁמַיָּא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תִּנְיָן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּקְרָא יְיָ לִרְקִיעָא שְׁמַיָא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תִּנְיָין: |
רש"י (כל הפרק)
רשב"ם (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
" ויקרא אלהים לרקיע שמים". משם מתחיל גבול השמים שאינו עוד גבול ברואי הארץ שא"י להתקיים שם. ופי' ויקרא שאז שם בו טבע זאת שיהיה שמים ולא יהי' ראוי לבני הארץ וכמו שאפרש זה במ"ש ויקרא אלהים ליבשה ארץ, ומה שאינו אומר וירא אלהים כי טוב מפני שזה היה רק הכנה למאמר יקוו המים שלא היה אפשר להקוות המים רק ע"י פעולת הרקיע הזה, כמו שיתבאר במאמר הבא וזה לא נגמר עד יום שלישי, ולא יכול לומר כי טוב שעוד לא נתגלה טובו, וז"ש חז"ל שלא אמר כי טוב מפני שלא נגמר מלאכת המים, ועתה שים עיניך על כל העדים והראיות שהביא הרי"א לדחות פי' זה ותראה שכולם מעידים על אמיתת מה שפירשתי, וגם מ"ש במדרש בשעה שאמר ה' יהי רקיע גלדה הטפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים ושמי השמים העליונים, אינו סותר את דברינו, כי מה שלמעלה מן הרקיע הם שמי השמים כמו שתראה בפירושי לתהלים (סי' קמ"ח) שמ"ש הללוהו שמי השמים הוא למטה ממ"ש הללוהו שמש וירח וכוכבי אור, ששם חשב מלמעלה למטה עי"ש, והם המים העליונים שעל הרקיע שהוא שמים התחתונים [לבד שיקשה מש"ש את ה' מן הארץ וכו' ברד שלג וקיטור, והלא הברד והשלג הם ברקיע שנקרא שמים, בזה תראה חכמת חז"ל שאמרו בחגיגה דף י"ב מכון שבו אוצרות שלג וברד וכו' והני ברקיע איתנהו הני בארעא איתנהו דכתיב הללו את ה' מן הארץ ברד שלג וקיטור, ואמרו דוד בקש רחמים והורידם לארץ. מליצתם שהי' ראוי לסדרם בסדר הלול השמים כי הרקיע נקרא שמים, רק שאחרי שזמירות דוד הי' לעורר רחמים סדרם בין תולדות הארץ שממנה יעלו האדים לאמר שאין דבר רע יורד מן השמים]:
כלי יקר (כל הפרק)
"ויקרא אלהים לרקיע שמים". לא רצה ה' שיקרא בשם רקיע כי שם זה מורה על הפירוד והמחלוקת מלשון וירקעו פחי הזהב. לרוקע הארץ. כי כל רקיע הוא מסך מבדיל בין שני דברים, ומטעם זה לא נאמר כי טוב בשני לפי שבו נברא המחלוקת, כי אין טובה כי אם במקום מציאת האחדות, ולכך נאמר בשלישי שני פעמים כי טוב אחת למלאכת יום שלישי ואחת לגמר מלאכת המים שיש בו צד אחדות שנאמר יקוו המים אל מקום אחד ובעבור אחדות זה הזכיר כי טוב, אבל ביום ב' אשר ממנו יוצא כל שינוי והוא התחלה לכל שינוי ומחלוקת לא נאמר בו כי טוב ולא רצה ה' שיקרא בשם רקיע המורה על מסך מבדיל ובין אחים יפריד, ונקרא בשם שמים המורה על השלום כי שמים נגזר מלשון אש מים שעשו שלום ביניהם ונתחברו ונעשה מהם שמים והיינו שאמרו רז"ל (אבות ה.יז)כל מחלוקת שהיא לשם שמים כו' ר"ל מחלוקת שתכליתו השלום כהוראת שם שמים וק"ל. ולפי פשוטו לא נאמר כי טוב בשני לפי שלא היה בו בריאה חדשה כי הרקיע כבר נברא ביום ראשון וטעם לדבר לפי שיום שני התחלה לכל שינוי ופירוד על כן לא רצה הקב"ה להטביע טבע השינוי בשום נברא.
תרגום ויקיטקסט: - ואלהים קרא לרקיע (האטמוספירה) בשם "רקיע השמיים" וציווה עליו להיות צמוד אל השמיים (החלל החיצון) ולשקף אותם. ובתחילת היום היה ערבוב בין כל המים שבעולם ובסופו היתה בקרה והבדלה בין המים התחתונים לבין המים העליונים; זה היה יום שני של בריאה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א ח.
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם - הרי השמים כבר נזכרו בפסוק א?!
נאמר ב(בראשית א א): "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", כלומר השמיים נבראו כבר בתחילת היום הראשון או אף לפניו. לעומת זאת, בפסוקנו נאמר לכאורה שהרקיע, שנעשה ביום השני, הוא השמיים, ובפסוק י נאמר שהיבשה, שהתגלתה ביום השלישי, היא הארץ! כמה הסברים:
1. ביום הראשון נבראו השמים והארץ, אבל לא נקבע למה ישמשו; ואילו ביום השני, במאמר "יהי רקיע", קבע השי"ת מקומו של רקיע "בתוך המים", וציווה עליו להבדיל "בין מים למים". ולפי זה, "ויעש אלהים את הרקיע" פירושו: קבעו במקומו הראוי לו; שכן עצם בריאתו היתה כבר ביום הראשון.
בדומה לזה פירשו המפרשים: "ויקרא אלהים לרקיע שמים. ביום השני קראם בשם הזה כאשר הלביש אותם צורת רקיע, כי בראשון היו שמים בבריאה, אבל אין השם נתפש בהם עד שלבשו הצורה הזו" (רמב"ן), "ויקרא וגו'. כאן הודיע כי אלו הם האמורים בפסוק בראשית וגו', ומה שקראם בפסוק ראשון בשם שמים פירוש בריאה אחת שעתיד לקרותה שמים, ולעולם לא קרא ה' לו שם זה עד יום ב'" (אור החיים).
2. פסוק א מתאר את המפץ הגדול, הרגע שבו נבראה התערובת הקדמונית שממנה התפתחו אחר-כך השמיים והארץ וכל צבאם. לאחר מכן מתואר איך מתוך התערובת הזאת נפרדו חלקים נבדלים כגון הרקיע ביום השני והיבשה ביום השלישי.
- אולם, כבר בפסוק ב נאמר "והארץ היתה" - כבר ביום הראשון הייתה ארץ. ומסתבר שאותו הדבר נכון גם לגבי השמיים - הם היו כבר ביום הראשון.
3. הרקיע שנעשה ביום השני אינו זהה לשמיים. מה שנאמר בפסוקנו "ויקרא א-להים לרקיע שמים" – אין הכוונה שהשם "שמים" בא במקום השם "רקיע", אלא שה' הוסיף לרקיע את השם "שמים". ואכן, בהמשך הפרק הוא אינו נקרא "שמים" סתם אלא תמיד "רקיע השמים" וראו עוד על שינויי-שמות במקרא.
השמיים בפרק זה הם הריק החשוך שאנחנו מכנים היום "החלל החיצון" (וראו ביאור:שמים). הרקיע הוא שכבת האויר שאנחנו מכנים היום "אטמוספירה". ה' קרא לו "רקיע השמיים" כי תפקידו להיות סמוך לשמיים, לחצוץ בין הארץ לבין השמיים, ולשקף דרכו את השמיים: "ויקרא אלהים לרקיע שמים - מפני שפעלות השמימיים יגיעו לנו באמצעותו" (ספורנו). וראו ביאור:קריאות ושמות בבריאת העולם וגם ביאור:רקיע השמים.
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר
הביטוי מציין את התהליך המרכזי בבריאת העולם שהוא הפיכת תערובת למציאות מבוקרת - הקטנת האנטרופיה; ראו ביאור:ויהי ערב ויהי בוקר.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית א ח"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.