ביאור:רקיע השמים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



מתי נבראו השמיים והארץ?

על-פי הפסוק הראשון בתורה: ""בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"" - השמים והארץ נבראו בתחילת הזמן, לפני כל שאר מעשי הבריאה; אך בהמשך הפרק נאמר שה' ברא את השמים ביום השני (""ויקרא אלהים לרקיע 'שמים'""), ואת הארץ ביום השלישי (""ויקרא אלהים ליבשה 'ארץ'"")!

1. על-פי קאסוטו ("מאדם עד נוח"), הפסוק הראשון הוא כלל, שאחריו באים הפרטים; הפסוק הראשון אומר, שבתחילת הזמן ברא ה' את השמיים ואת הארץ, והפסוקים הבאים מתארים איך בדיוק זה קרה: ביום השני נבראו השמים, ביום השלישי נבראה הארץ וכו'.

  • אבל זה לא סביר, כי כבר בפסוק השני בתורה נאמר ""והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום..."", כלומר - עוד לפני שברא ה' את האור, כבר "הארץ היתה"!

2. ע"פ שד"ל, השמים והארץ שבפסוק הראשון אינם זהים לשמים והארץ שבפסוקים הבאים;

  • אך גם זה קשה, כי לא סביר שהתורה תשתמש במושגים זהים לעניינים שונים באותה הפרשה ו"תבלבל" את הקוראים.

3. לכן נראה לי, שהשמים והארץ אכן נבראו בתחילת הזמן, לפני היום הראשון. הרקיע, שנברא ביום השני, אינו זהה לשמים שנבראו ביום הראשון: מה שנאמר ביום השני "ויקרא א-להים לרקיע שמים"" – אין הכוונה שהשם "שמים" בא במקום השם "רקיע", אלא שה' הוסיף לרקיע את השם "שמים" משום שהוא סמוך לשמים. ואכן, בהמשך הפרק הוא אינו נקרא "שמים" סתם אלא תמיד "רקיע השמים". ראו גם שלושה סוגים של שינויי שמות

מכאן ברור שהרקיע שנברא ביום השני (כמו שנאמר "יהי רקיע") אינו זהה לשמיים שנבראו לפני היום הראשון.

למושג "שמים" יש משמעויות שונות, אך נראה שבפרק זה המושג "שמיים" מתייחס לריק החשוך שאנחנו מכנים היום "חלל", והמושג "רקיע" מתייחס לשכבת האויר שאנחנו מכנים היום "אטמוספירה" (השורש "רקע" משמעו "שיטח"; האטמוספירה היא שטוחה יחסית לארץ ולכן נקראת כאן "רקיע"). הרקיע נקרא גם "רקיע השמיים" כי הוא סמוך לשמיים, וחוצץ בין הארץ לבין השמיים.

החלל אינו גוף גשמי - בריאת השמים היא למעשה בריאת המרחב עצמו

לפי זה, בפסוק הראשון:

  • ה' ברא את"הארץ" (במרכז),
  • והיא היתה מכוסה כולה בשכבה של"מים" (הנקראים גם תהום, ועליהם נאמר בתהלים קד"תהום כלבוש כיסיתו");
  • ומעבר למים היו "השמים", שהם היקום המוכר לנו, שהוא רִיק חשוּך ("וחושך על פני תהום" ).

ביום השני, ה' ברא "רקיע בתוך המים", שהפריד "בין מים למים".

הרקיע היה סמוך לשמיים, ולכן ה' הוסיף לו שם וקרא לו "רקיע השמים".

ביום השלישי ה' לא יצר מחדש את הארץ. בניגוד לפסוק "יהי רקיע", כאן לא כתוב "תהי יבשה" אלא ""ותראה היבשה"". כלומר ה' רק הזיז חלק מהמים לימים כדי שהיבשה תתגלה (ראו היקוות המים). אחרי שהיבשה התגלתה ה' נתן לה את השם "ארץ". אבל זו בדיוק אותה ארץ שנבראה ביום הראשון (היא רק התגלתה עכשיו), ולכן לא קוראים לה "יבשת הארץ" אלא רק "ארץ".

המשך הסיפור - במאמר "ארובות השמים".


תגובות עריכה

מאת: אריאל

אני חושב שעדיף לא לדון בנושאים כאלו ברבים (עיין רמב"ם יסודי התורה סוף פ"ד).

אולם אם עצם העובדה שהרמב"ם כתב דברים אלו בספר צריכה עיון. ויכול להיות שאלו היו רק ראשי הפרקים...

אבל בכל מקרה כדאי לחשוב על הרעיון...

_______________

מאת: אראל

לדעתי, עצם העובדה שהדברים נכתבו בתורה, מחייבת אותנו להבין כמיטב יכולתנו, לפחות את המשמעות הפשוטה של המילים.

אולי לא צריך לדרוש במעשה בראשית ברבים, כלומר - לא להרחיב במדרשים, רמזים וסודות; אבל לפחות את המשמעות הפשוטה צריך לפרש, כפי שעשו כל הפרשנים מאז ועד היום.

_______________

מאת: יחיאל

אם הולכים לפי הפרשנות הפשוטה - מגלים סתירות רבות לעומת מה שידוע עובדתית כיום.

ואם הולכים ומנסים לפרש כל דבר יש בזה סכנה שנחטא בכך שנחטיא.

צר לי, אך מים שהתאדו בחלל???

זאת פרשנות שנובעת אך ורק ממידע שקיים כיום לגבי חלל וכו', אך אל לנו לנסות לפרש מה שלא היה ידוע לאדם בתקופת המקרא.

_______________

מאת: אני

אני חושב שקאסוטו צודק בעניין, שד"ל גם, אבל לא במדויק.

חשוב מאוד לדעת לפני הכל, ש"השמים" בפסוק הזה הם שמי מרום, מה שמכנים היום "העולם הבא". ויש מגוון הוכחות כאלו בחז"ל, ואת "השמים" האלו הפריד הקב"ה ועשה אותו עולם בפני עצמו ביום השני.

קאסוטו צודק משום שכוונת הפסוק "היתה" היא כמו "נהיתה" שכן כל הפסוקים בתורה שכתוב בהם "היתה" כוונתם "נהיתה".

_______________

מאת: אורי

כדאי לעיין במאמר ביאור:מעשה בראשית כתיאור האבולוציה

_______________

על בריאת הרקיע תוכלו לקרוא עוד פירוש בקישור הבא - http://perushimlatorah.blogspot.co.il/2013/09/blog-post_27.html

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/rqia_hjmym