מ"ג בראשית א ח
<< · מ"ג בראשית · א · ח · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּקְרָא יְיָ לִרְקִיעָא שְׁמַיָּא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תִּנְיָן׃ |
אונקלוס (דפוס): | וּקְרָא יְיָ לִרְקִיעָא שְׁמַיָּא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תִּנְיָן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּקְרָא יְיָ לִרְקִיעָא שְׁמַיָא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תִּנְיָין: |
רש"י
מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
- נראה לי דשלשתן משתמעי ממלת "שמים", דאם לא כן צריכינן ליתן טעם למה שינה שמם משם "רקיע" לקרותן "שמים". לכך אמר כי "שמים" פירושו שא מים, כלומר נושא המים העליונים, אף על פי שהם תלויין באויר מכל מקום הוא מגביל להם מקום, רוצה לומר שעל כל פנים ישארו הם במקום שיהיה הרקיע באמצעיתם לעולם, והרי הוא כאלו נושא המים העליונים שיהיו רחוק ממנו במרחקם המוגבל להם, וזהו "שא מים". ומדלא קרינן שמים בשי"ן שמאלית, שמעינן נמי שפירושו שׁם מים, רוצה לומר ששם יתהוו מטר השמים היורדים לעולם. אף על פי שהמטר נולד גם כן באויר, כמו שכתב הרמב"ן ושאר חכמי הטבע, מכל מקום הולדם תלוי גם כן כשיבאו האדים למרחק מוגבל מן השמים על ידי תנועות השמים אז יוולדו שם, וזהו "שם מים". ומדלא נדגשה המ"ם כדי שתעמוד בעד שתים, "שם מים", כמו שנדגשה הבּי"ת של ירובּשת או ירובעל כדי שיעמדו במקום שנים, שמעינן גם כן אש ומים, דהוי כאלו נקרא שמים בשו"א תחת השי"ן, שאז לא נוכל להדגיש המ"ם ונבליע השי"ן לבדה כשי"ן שורקת, והיה כשתי תיבות שי"ן שורקת "אש ומים", שמיד כשמתחיל לקרות אותה שי"ן בהבלעה נשמע בקריאתה לבדה אש, ואחר כך מים, ורוצה לומר שעירבן זה בזה כו, וזהו "אש ומים". ומדלא ננקד שמים בשו"א תחת השי"ן בהבלעה שאז היתה משמע "אש ומים", שמעינן גם כן על ידי נקודות בקמץ "שא" או "שם". והרי שמע מינה תלת, דאי "אש ומים" לבדו – היתה קריאתו בשי"ן שמאלית, ו"שם מים" לבדו – היה להדגיש המ"ם. ואף על גב דבשנים מהם היתה המלה מיושבת, מכל מקום שלשתן שקולים הם ויבואו כולם.
- ואין לומר דסבירא ליה לרש"י שמלת "שמים" סובל אחד מאלו הג' ואין לו הכרע על איזה מהם ושקולים הם ויבואו כולם, דאם כן היה לו לרש"י לומר על כל אחד "דבר אחר", והכי הוה ליה למימר: "שמים. שא מים. דבר אחר: שם מים. דבר אחר: אש ומים". אלא ודאי דעת רש"י שעל כל פנים השם הזה נופל על שנים מאלו מכח שינוי נקודותיו שאמרנו, ואין לו הכרע על איזה מהם כמו שאמרנו ויבאו כולם, נראה לי.
יריעות שלמה (מהרש"ל)
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · א · ח · >>