ביאור:שופטים כא

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא       (מהדורות נוספות של שופטים כא)


ישראל דואגים לשרידי שבט בנימין לנשים: מאנשי יבש גלעד ומהמחוללות בכרמים

א וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִשְׁבַּע בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר: "אִישׁ מִמֶּנּוּ לֹא יִתֵּן בִּתּוֹ לְבִנְיָמִן לְאִשָּׁה". ב וַיָּבֹא הָעָם בֵּית אֵל וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הָעֶרֶב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים ארון הברית הנמצא בבית אל, וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִּבְכּוּ בְּכִי גָדוֹל. ג וַיֹּאמְרוּ: "לָמָה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה זֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, לְהִפָּקֵד להעדר הַיּוֹם מִיִּשְׂרָאֵל שֵׁבֶט אֶחָד". ד וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּשְׁכִּימוּ הָעָם וַיִּבְנוּ שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים. {פ}

ה וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: "מִי איזה שבט יש אֲשֶׁר לֹא עָלָה בַקָּהָל מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה?", כִּי הַשְּׁבוּעָה הַגְּדוֹלָה לא השבועה המתוארת בפסוק א, אלא השבועה להרוג את מי שלא הישתתף במלחמה הָיְתָה לַאֲשֶׁר כלפי מי ש לֹא עָלָה אֶל יְהוָה הַמִּצְפָּה לֵאמֹר 'מוֹת יוּמָת כמו שאכן עשו בהמשך, פסוק יא)'. ו וַיִּנָּחֲמוּ הצטערו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל בִּנְיָמִן אָחִיו אחיהם, וַיֹּאמְרוּ: "נִגְדַּע כמעט ונכרת הַיּוֹם שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. ז מַה נַּעֲשֶׂה לָהֶם לַנּוֹתָרִים לְנָשִׁים לעניין נשים, למצא להם נשים כדי שהשבט לא יכחד, וַאֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ בַיהוָה לְבִלְתִּי תֵּת לָהֶם מִבְּנוֹתֵינוּ לְנָשִׁים?". ח וַיֹּאמְרוּ: "מִי אֶחָד מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא עָלָה אֶל יְהוָה הַמִּצְפָּה?", וְהִנֵּה לֹא בָא אִישׁ אֶל הַמַּחֲנֶה מִיָּבֵישׁ גִּלְעָד מהעיר 'יבש' הנמצאת בגלעד, אֶל הַקָּהָל ההתאספות, שבעיקבותיה יצאו למלחמה. ט וַיִּתְפָּקֵד ספרו כמה נמצאים מכל שבט ועיר הָעָם, וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד. י וַיִּשְׁלְחוּ שָׁם הָעֵדָה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, מִבְּנֵי הֶחָיִל, וַיְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר: "לְכוּ וְהִכִּיתֶם אֶת יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד לְפִי חֶרֶב וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף. יא וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ, כָּל זָכָר וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת מִשְׁכַּב זָכָר, תַּחֲרִימוּ תהרגו, כי אין בהן צורך, אי אפשר לחתן אותן עם בני בנימין". יב וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר, וַיָּבִיאוּ אוֹתָם אֶל הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. {פ}

בני בנימין חוטפים את בנות ישראל המחוללות בכרמים בשילה, איור מתוך תנ"ך מורגן, סביבות 1240

יג וַיִּשְׁלְחוּ כָּל הָעֵדָה וַיְדַבְּרוּ אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן אֲשֶׁר בְּסֶלַע רִמּוֹן, וַיִּקְרְאוּ לָהֶם לבני בנימין שָׁלוֹם. יד וַיָּשָׁב חזר מסלע הרימון בִּנְיָמִן בָּעֵת הַהִיא, וַיִּתְּנוּ לָהֶם הַנָּשִׁים אֲשֶׁר חִיּוּ מִנְּשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד, וְלֹא מָצְאוּ הספיקו לָהֶם כֵּן בדיוק, כי היו 600 מבנימין ורק 400 נשים. טו וְהָעָם נִחָם ויתר לְבִנְיָמִן, כִּי עָשָׂה יְהוָה פֶּרֶץ השמדה בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. טז וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי הָעֵדָה: "מַה נַּעֲשֶׂה לַנּוֹתָרִים לְנָשִׁים שלא נותרו בשבילם נשים?", כִּי נִשְׁמְדָה מִבִּנְיָמִן אִשָּׁה. יז וַיֹּאמְרוּ: "יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִן תשאר נחלת בנימין לבני בנימין הפליטים (ולא יקחו שבטים אחרים את השטח שלהם), וְלֹא יִמָּחֶה כדי שכך, אם תהיה להם נחלה, הם ישרדו שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. יח וַאֲנַחְנוּ (המשך של פסוק טז) לֹא נוּכַל לָתֵת לָהֶם נָשִׁים מִבְּנוֹתֵינוּ", כִּי נִשְׁבְּעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר "אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן". {ס}

יט וַיֹּאמְרוּ: "הִנֵּה הרי מתקרב חַג יְהוָה גדול ופומבי בְּשִׁלוֹ הנחגג באיזור העיר שילה מִיָּמִים יָמִימָה", אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה שילה נמצאת צפונית לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ מזרחית לִמְסִלָּה לדרך הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה, וּמִנֶּגֶב דרומית לִלְבוֹנָה. כ (ויצו) וַיְצַוּוּ אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר: "לְכוּ וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים. כא וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת, וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ, וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִן". כב "וְהָיָה כִּי יָבֹאוּ אֲבוֹתָם אוֹ אֲחֵיהֶם (לרוב) לָרִיב להתווכח איתנו על כך שחטפנו את בנותיהם אֵלֵינוּ (בפסוק זה המדברים הם בני בנימין) וְאָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם חָנּוּנוּ אוֹתָם תנו אותן לנו במתנת חינם, כִּי לֹא לָקַחְנוּ אִישׁ אִשְׁתּוֹ את אשתו המיועדת לו בַּמִּלְחָמָה משבויות המלחמה של יבש גלעד, כִּי לֹא אילו אַתֶּם מבחירה חופשית נְתַתֶּם לָהֶם לבני בנימין, כָּעֵת בעשותכם זאת (לתת מבחירה את הנשים) תֶּאְשָׁמוּ הייתם אשמים בהפרת השבועה האוסרת על כל אדם לתת את בנותיו לבנימין". {ס}

כג וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי בִנְיָמִן וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם לפי הצורך (לא לקחו יותר מאישה אחת לאיש אחד) מִן הַמְּחֹלְלוֹת אֲשֶׁר גָּזָלוּ, וַיֵּלְכוּ וַיָּשׁוּבוּ אֶל נַחֲלָתָם וַיִּבְנוּ אֶת הֶעָרִים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶם. כד וַיִּתְהַלְּכוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ. {פ}

כה בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. {ש}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות