ביאור:שופטים טו

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא       (מהדורות נוספות של שופטים טו)

---

שמשון נוקם בפלישתים על כך שלא נתנו לו את אישתו

שמשון מתווכח עם אביה של אשתו, רמברנדט, 1635

א וַיְהִי מִיָּמִים כעבור זמן מה בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, וַיִּפְקֹד זכר וביקר שִׁמְשׁוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים והביא איתו מתנה גדי, וַיֹּאמֶר: "אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה", וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא. ב וַיֹּאמֶר אָבִיהָ: "אָמֹר אָמַרְתִּי חשבתי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ שאתה שונא אותה וָאֶתְּנֶנָּה לְמֵרֵעֶךָ לחברך, הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה - תְּהִי נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ". ג וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן: "נִקֵּיתִי במעשה שאני עומד לעשות, אני נקי מאשמה הַפַּעַם מִפְּלִשְׁתִּים, כִּי כאשר עֹשֶׂה אֲנִי עִמָּם רָעָה". ד וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים, וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן הפנה וחיבר זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ באמצע. ה וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת אל הקמה, התבואה בשדות (קָמָה הן שיבולים העומדות להיקצר) פְּלִשְׁתִּים, וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ ערימת תבואה קצורה וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת. ו וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים: "מִי עָשָׂה זֹאת?", וַיֹּאמְרוּ האנשים ששדותיהם נשרפו: "שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי של האיש מתימנה, כִּי לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ", וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ את אשתו של שמשון וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ. ז וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן: "אִם תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת אם עשיתם משהו (כמו מה שעשיתם), לא אוכל להרגע, כִּי אלא אִם נִקַּמְתִּי בָכֶם וְאַחַר אֶחְדָּל ורק אחרי שאנקום בכם, ארגע ואפסיק". ח וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ את השוקיים שלהם ואת הירכיים שלהם מַכָּה גְדוֹלָה, וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב בִּסְעִיף סֶלַע ליד שן סלע בולט עֵיטָם באיזור עיטם (דרומית לבית לחם). {פ}

יהודה מסגירים את שמשון לפלישתים אך הוא מכה בהם בלחי חמור

שמשון מכה בפלישתים, פרסקו משנת 1748

ט

וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה, וַיִּנָּטְשׁוּ התפזרו בַּלֶּחִי המקום נקרא 'לחי' בהמשך (פסוק יז), לזכר המקרה שארע בו. י וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה: "לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ להילחם בנו?", וַיֹּאמְרוּ: "לֶאֱסוֹר אֶת שִׁמְשׁוֹן עָלִינוּ, לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ". יא וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה אֶל סְעִיף סֶלַע עֵיטָם, וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן: "הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים, וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ?", וַיֹּאמֶר לָהֶם: "כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם". יב וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ, לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים", וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן: "הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן אתן לכם לקשור אותי, אבל תבטיחו לי שלא תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם". יג וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר: "לֹא, כִּי אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם, וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ, וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חבלים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע". יד הוּא בָא עַד לֶחִי, וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ בשימחה על כך שהוא הובא אליהם קשור. וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה, וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים כחבלי פישתה אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ, וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו החבלים בהם היה אסור מֵעַל יָדָיו. טו וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר עצם לסת של חמור מת טְרִיָּה (כי עצם ישנה מתפוררת), וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ. טז וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן: "בִּלְחִי הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם, בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ". יז וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר וַיַּשְׁלֵךְ הַלְּחִי מִיָּדוֹ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא 'רָמַת לֶחִי'.

יח וַיִּצְמָא מְאֹד, וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר: "אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת, וְעַתָּה אָמוּת יש סכנה שאמות בַּצָּמָא וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים". יט וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ שקע בסלע (כמו כלי שכותשים בו גרגירי תבואה) אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ 'עֵין הַקּוֹרֵא' המעיין של הקורא אל ה' אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כ וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים תחת שילטון פלישתים עֶשְׂרִים שָׁנָה. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים..." (פסוק ד) - שם היחידה 'שועלי שמשון' נבחר על ידי אבא קובנר, קצין החינוך של החטיבה לכבוד התחבולה בה השתמש שימשון. סמל החטיבה מכיל לכן שועל, והוא השועל שמשולב גם בסמל חטיבת גבעתי.
• ביטויים שנלקחו מפסוקים בפרק זה: מגדיש עד קמה, שוק על ירך, חמור חמורתיים.