ביאור:שופטים ב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא (מהדורות נוספות של שופטים ב)
א
וַיַּעַל מַלְאַךְ יְהוָה שליח של ה', נביא מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים מקום בהר, ליד בית אל. ונקרא כך לאחר המעשה (פסוק ה), {פ}
וַיֹּאמֶר: "אַעֲלֶה העליתי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם, וָאֹמַר: "לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם.
ב
וְאַתֶּם בתנאי שאתם לֹא תִכְרְתוּ בְרִית לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת; מִזְבְּחוֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּן. וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלִי - מַה זֹּאת עֲשִׂיתֶם?
ג
וְגַם אָמַרְתִּי לכן החלטתי עכשיו ש: לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים כמו קוצים וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ כמו מלכודת".
ד
וַיְהִי כְּדַבֵּר מַלְאַךְ יְהוָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ.
ה
וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא 'בֹּכִים', וַיִּזְבְּחוּ שָׁם לַיהוָה. {פ}
ו
וַיְשַׁלַּח כמסופר ומפורש ביהושע כד, כח יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָם, וַיֵּלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ.
ז
וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת יְהוָה כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל.
ח
וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.
ט
וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ.
י
וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתָיו, וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת יְהוָה וְגַם אֶת הַמַּעֲשֶׂה יציאת מצריים וכיבוש הארץ אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. {פ}
| צלמית ברונזה של הבעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפנה"ס |
יא
וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים הבעל, ראש אלילי כנען.
יב
וַיַּעַזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם, וַיַּכְעִסוּ אֶת יְהוָה.
יג
וַיַּעַזְבוּ אֶת יְהוָה, וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת פסלים בדמות אישה, אלילת הפריון הכנענית.
יד
וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים אויבים וַיָּשֹׁסּוּ בזזו אוֹתָם, וַיִּמְכְּרֵם הסגירם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם.
טו
בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ למלחמה - יַד יְהוָה הָיְתָה בָּם לְרָעָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ביהושע כד, כ ועוד יְהוָה וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם, וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד.
טז
וַיָּקֶם יְהוָה שֹׁפְטִים מנהיגים לישראל, ונקראו שופטים כי מתפקידם היה גם לשפוט בויכוחים בין איש לרעהו, וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם.
יז
וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ, כִּי זָנוּ נמשכו לסור מהדרך אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם. סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְוֹת יְהוָה - לֹא עָשׂוּ כֵן ללכת בדרך הטובה כאבותם.
יח
וְכִי הֵקִים יְהוָה לָהֶם שֹׁפְטִים, וְהָיָה יְהוָה עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט, כִּי כאשר יִנָּחֵם יחדול יְהוָה מִנַּאֲקָתָם להרע להם (כתוצאה מכך שהם צעקו והיתפללו) מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם.
יט
וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם אפילו יותר מהדור הקודם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם. לֹא הִפִּילוּ גרעו מִמַּעַלְלֵיהֶם ממעשיהם של אבותם וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה.
כ
וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר: "יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי.
כא
גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב לא כבש יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת.
כב
לְמַעַן נַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל, הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת דֶּרֶךְ יְהוָה לָלֶכֶת בָּם לפי חוקי ה' כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֹתָם, אִם לֹא".
כג
וַיַּנַּח יְהוָה אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לְבִלְתִּי הוֹרִישָׁם מַהֵר, וְלֹא נְתָנָם בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות