ביאור:שופטים יז
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא (מהדורות נוספות של שופטים יז)
א
וַיְהִי אִישׁ מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ.
ב
וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: "אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לֻקַּח לָךְ נגנב ממך (ואתי) וְאַתְּ אָלִית קיללת את הגנב וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי אמרת את הקללה בקול - הִנֵּה הַכֶּסֶף אִתִּי, אֲנִי לְקַחְתִּיו", וַתֹּאמֶר אִמּוֹ: "בָּרוּךְ בְּנִי לַיהוָה".
ג
וַיָּשֶׁב אֶת אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ, וַתֹּאמֶר אִמּוֹ: "הַקְדֵּשׁ הִקְדַּשְׁתִּי לאחר שהכסף ניגנב, הבטחתי שאם הוא ימצא אקדיש אֶת הַכֶּסֶף לַיהוָה, מִיָּדִי לִבְנִי מבעלותי, הינני מעבירה אותו לבן שלי לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה ישראל לעתים בתקופה זאת עבדו את ה', אך בדרכים מקולקלות שלמדו מהכנענים, וְעַתָּה לאחר שאחליף את הכסף בפסל אֲשִׁיבֶנּוּ לָךְ".
ד
וַיָּשֶׁב אֶת הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ, וַתִּקַּח אִמּוֹ מָאתַיִם ואת היתר שמרה לעצמה כֶּסֶף, וַתִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף, וַיַּעֲשֵׂהוּ התיך את הכסף ועשה ממנו פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, וַיְהִי בְּבֵית מִיכָיְהוּ.
ה
וְהָאִישׁ מִיכָה, לוֹ בבעלותו היה בֵּית אֱלֹהִים, וַיַּעַשׂ אֵפוֹד בגד מהודר, שהיו מגידים עתידות בעזרתו (ראה ח, כז) וּתְרָפִים פסלים, וַיְמַלֵּא אֶת יַד והוא מינה את אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן.
ו
בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. {פ}
ז
וַיְהִי נַעַר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה שבנחלת שבט יהודה (להבדיל בינה לבין בית לחם הגלילית) מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה שהתארח אצל משפחה משבט יהודה, וְהוּא לֵוִי וְהוּא גָר שָׁם.
ח
וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר, מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא, וַיָּבֹא הַר אֶפְרַיִם עַד בֵּית מִיכָה לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ כדי לנוח שם ולהמשיך בדרכו.
ט
וַיֹּאמֶר לוֹ מִיכָה: "מֵאַיִן תָּבוֹא?", וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "לֵוִי אָנֹכִי, מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וְאָנֹכִי הֹלֵךְ לָגוּר בַּאֲשֶׁר אֶמְצָא".
י
וַיֹּאמֶר לוֹ מִיכָה: "שְׁבָה עִמָּדִי וֶהְיֵה לִי לְאָב למדריך רוחני (הלויים נודעו כאנשים רוחניים) וּלְכֹהֵן במקום הבן שלי, וְאָנֹכִי אֶתֶּן לְךָ עֲשֶׂרֶת כֶּסֶף לַיָּמִים לשנה וְעֵרֶךְ ומערכת בְּגָדִים וּמִחְיָתֶךָ מזונותיך", וַיֵּלֶךְ עם מיכה אל המקדש שלו הַלֵּוִי.
יא
וַיּוֹאֶל הסכים הַלֵּוִי לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ, וַיְהִי הַנַּעַר לוֹ כְּאַחַד מִבָּנָיו.
יב
וַיְמַלֵּא מִיכָה אֶת יַד הַלֵּוִי מיכה מינה את הלוי לתפקיד כֹהן וַיְהִי לוֹ הַנַּעַר לְכֹהֵן, וַיְהִי בְּבֵית מִיכָה.
יג
וַיֹּאמֶר מִיכָה: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יֵיטִיב יְהוָה לִי, כִּי הָיָה לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵן שלח לי ה' את הלוי כדי שיכהן במקדשי". {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- הביטוי "למלא את יד" המופיע כאן פעמיים לגבי מינוי כהן, מוזכר גם בתורה מספר פעמים לגבי מינוי הכהנים על ידי משה, ובפרט ימי המילואים.
