ביאור:שופטים ה
קיצור דרך: a0705
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא (מהדורות נוספות של שופטים ה)
שירת דבורה

ציור של גוסטב דורה. ר' דבורה הנביאה בויקיפדיה |
- א וַתָּשַׁר דבורה שרה ברוח הנבואה, והצטרף אליה ברק דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם {ס}
בַּיּוֹם הַהוּא {ר} {ר} מסמנת שסוף השורה צריך להיות צמוד לקצה השמאלי של העמוד (כמו למשל במהדורת טעמי המקרא) לֵאמֹר: {ס}- ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, {ס}
בְּהִתְנַדֵּב כאשר התנדבו נפתלי וזבולון לצאת מלחמה {ר} עָם - בָּרְכוּ יְהוָה! {ס} - ג שִׁמְעוּ מְלָכִים! הַאֲזִינוּ {ר} רֹזְנִים שרים! {ס}
- אָנֹכִי - לַיהוָה אשיר לה' (החזרה על המילה אָנֹכִי היא תופעה נפוצה בשירה במקרא)! אָנֹכִי אָשִׁירָה {ס}
- אֲזַמֵּר {ר} לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! {ס}
- ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, {ס}
- ד יְהוָה בְּצֵאתְךָ {ר} מִשֵּׂעִיר מהר סיני, כמו בדברים לג, ב: 'יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ'{ס}
בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם ארץ אדום, גם כן כינוי להר סיני{ס} - אֶרֶץ כל הארץ {ר} רָעָשָׁה רעדה, גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ טיפטפו גשם, {ס}
- גַּם עָבִים עננים נָטְפוּ {ר} מָיִם. {ס} - ה הָרִים נָזְלוּ נמסו למים מִפְּנֵי יְהוָה, {ס}
- זֶה {ר} סִינַי כמו הר סיני שבזמן מתן תורה גם כן הזדעזע: 'וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד' (שמות יט, יח)! - מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}
- ו בִּימֵי שַׁמְגַּר השופט שהוזכר בסוף פרק ג בֶּן {ר} עֲנָת {ס}
- בִּימֵי יָעֵל שהרגה את סיסרא (כנראה שהיתה אישיות מפורסמת): חָדְלוּ אֳרָחוֹת לעבור שיירות של עוברי דרכים (מפחד מהכנענים), {ס} - וְהֹלְכֵי {ר} נְתִיבוֹת בנתיבי תחבורה, בדרכים ראשיות, יֵלְכוּ נאלצו ללכת בגלל שודדי דרכים אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת בדרכים עוקפות מפותלות. {ס}
- ז חָדְלוּ פְרָזוֹן הפסיקו לגור בערים פרזות, ללא חומה (מפני השודדים) וכולם עברו לגור רק בתוך הערים המבוצרות בְּיִשְׂרָאֵל {ר} חָדֵלּוּ, {ס}
- ד יְהוָה בְּצֵאתְךָ {ר} מִשֵּׂעִיר מהר סיני, כמו בדברים לג, ב: 'יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ'{ס}
- עַד שַׁקַּמְתִּי שעמדתי דְּבוֹרָה! שַׁקַּמְתִּי אֵם אישה, שופטת בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
- ח יִבְחַר כאשר בחרו להם ישראל {ר} אֱלֹהִים חֲדָשִׁים -
- אָז לָחֶם קרבה המילחמה שְׁעָרִים לשערי העיר. {ס}
- מָגֵן אִם יֵרָאֶה לא יראה, לא קיים {ר} וָרֹמַח חרב, חנית (גם לא תראה, כי ישראל לא מוכנים למילחמה) {ס}
בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף הלוחמים בקרב (שלפני כן לא העזו לתקוף) בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
- עַד שַׁקַּמְתִּי שעמדתי דְּבוֹרָה! שַׁקַּמְתִּי אֵם אישה, שופטת בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
- ט לִבִּי רוחש כבוד {ר} לְחוֹקְקֵי למנהיגי יִשְׂרָאֵל {ס}
- הַמִּתְנַדְּבִים המוזכרים בפסוק ב בָּעָם - בָּרְכוּ {ר} יְהוָה! {ס}
- י רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת על נקבה של חמור צְחֹרוֹת אתונות לבנות היו נחשבות לכלי תחבורה של אנשים מכובדים {ס}
יֹשְׁבֵי {ר} עַל מִדִּין באוהל על בגדים שפרשו על האדמה וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ בדרכים, שִׂיחוּ דברו על הנס שארע! {ס}
- ט לִבִּי רוחש כבוד {ר} לְחוֹקְקֵי למנהיגי יִשְׂרָאֵל {ס}
- יא מִקּוֹל בשמוע את קולות מְחַצְצִים מחלקי הגדודים בֵּין {ר} מַשְׁאַבִּים מעיינות ובארות! {ס}
- שָׁם יְתַנּוּ ישירו ויספרו צִדְקֹת על ישועות יְהוָה, {ס}
- צִדְקֹת {ר} פִּרְזוֹנוֹ שעשה לערים הפרזות (שהציל את הערים שהוזכרו בפסוק ז) בְּיִשְׂרָאֵל! {ס}
- אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים למלחמה עַם {ר} יְהוָה. {ס}
- יא מִקּוֹל בשמוע את קולות מְחַצְצִים מחלקי הגדודים בֵּין {ר} מַשְׁאַבִּים מעיינות ובארות! {ס}
- יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה! {ס}
עוּרִי {ר} עוּרִי! דַּבְּרִי שִׁיר! {ס} - קוּם בָּרָק! וּשְׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן {ר} אֲבִינֹעַם! {ס}
- יג אָז יְרַד ירדו שָׂרִיד לְאַדִּירִים שרידי המנהיגים (שעברו את תקופת השיעבוד) עָם שבעם, {ס}
- יְהוָה {ר} יְרַד לִי ירד לישראל, לעזור להם בקרב בַּגִּבּוֹרִים בקרב הגיבורים. {ס}
- יד מִנִּי הגיבורים שהוזכרו לעיל הם משבט אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם מוצאם {ר} בַּעֲמָלֵק בהר 'העמלקי' (איזור ליד הר גריזים) {ס}
אַחֲרֶיךָ ואחרי שבט אפרים הלכו לקרב שבט בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ בציבאותיך, {ס} - מִנִּי {ר} מָכִיר כינוי לשבט מנשה, על שם בנו היחיד (במדבר כו, כט) יָרְדוּ מְחֹקְקִים {ס}
וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים ירדו המפקדים בְּשֵׁבֶט בעט, שכותבים פקודות בעט {ר} סֹפֵר. {ס} - טו וְשָׂרַי שרים בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה, {ס}
- וְיִשָּׂשכָר {ר} כֵּן כמו בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו. {ס}
- יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה! {ס}
- בִּפְלַגּוֹת במחנות רְאוּבֵן - גְּדֹלִים חִקְקֵי החלטות {ר} לֵב חשובות (רק החלטות אך לא מעשי התנדבות). {ס}
- טז לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם גדרות הצאן?! {ס}
- לִשְׁמֹעַ {ר} שְׁרִקוֹת עֲדָרִים הרועים לעדריהם? {ס}
- לִפְלַגּוֹת חזרה על סוף הפסוק הקודם רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי {ר} לֵב. {ס}
- בִּפְלַגּוֹת במחנות רְאוּבֵן - גְּדֹלִים חִקְקֵי החלטות {ר} לֵב חשובות (רק החלטות אך לא מעשי התנדבות). {ס}
- יז גִּלְעָד כינוי לשבטי גד ומנשה השוכנים בגילעד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן הוא שוכן, כביכול רחוק ולא יכול להגיע ולהשתתף במילחמה {ס}
- וְדָן {ר} - לָמָּה יָגוּר בזמן שאחיו יוצאים לקרב הוא ממשיך לעסוק ב אֳנִיּוֹת, {ס}
- אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף {ר} יַמִּים {ס}
וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן? {ס}
- יז גִּלְעָד כינוי לשבטי גד ומנשה השוכנים בגילעד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן הוא שוכן, כביכול רחוק ולא יכול להגיע ולהשתתף במילחמה {ס}
- יח זְבֻלוּן {ר} עַם הוא שבט שלעומתם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת, {ס}
וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי חרף את נפשו על הר תבור {ר} שָׂדֶה. {ס} - יט בָּאוּ מְלָכִים בעלי הברית של יבין נִלְחָמוּ תפקידם היה לעצור את השבטים שבאו מדרום מלעזור לברק {ס}
אָז {ר} נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן {ס}
בְּתַעְנַךְ עַל מֵי {ר} מְגִדּוֹ. {ס} - בֶּצַע כֶּסֶף אבל לא זכו לתפוס שלל, כי ישראל ניצחו אותם לֹא לָקָחוּ. {ס}
- יח זְבֻלוּן {ר} עַם הוא שבט שלעומתם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת, {ס}
- כ מִן {ר} שָׁמַיִם מהשמים, כביכול הכוכבים והמזלות נִלְחָמוּ, {ס}
הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם ממסלוליהם נִלְחֲמוּ עִם {ר} סִיסְרָא. {ס} - כא נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם שטף את האויבים, {ס}
נַחַל {ר} קְדוּמִים קדום הוא נַחַל קִישׁוֹן. {ס}
תִּדְרְכִי נַפְשִׁי דבורה אומרת לעצמה ולכל ישראל {ר} עֹז בגבורה! {ס} - כב אָז כאשר מלכי כנען נמלטו הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס {ס}
מִדַּהֲרוֹת, {ר} דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו סוסי המלחמה. {ס}
- כ מִן {ר} שָׁמַיִם מהשמים, כביכול הכוכבים והמזלות נִלְחָמוּ, {ס}
- כג "אוֹרוּ קללו מֵרוֹז את העיר הנקראת 'מרוז' שלא הצטרפה לעזרת ישראל" אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה, "אֹרוּ אָרוֹר {ר} יֹשְׁבֶיהָ, {ס}
- כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה, {ס}
לְעֶזְרַת {ר} יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים". {ס}
- כג "אוֹרוּ קללו מֵרוֹז את העיר הנקראת 'מרוז' שלא הצטרפה לעזרת ישראל" אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה, "אֹרוּ אָרוֹר {ר} יֹשְׁבֶיהָ, {ס}
- כד תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל - אֵשֶׁת חֶבֶר {ר} הַקֵּינִי, {ס}
- מִנָּשִׁים יותר מכל הנשים בעולם בָּאֹהֶל היושבות באוהל תְּבֹרָךְ. {ס}
- כה מַיִם {ר} שָׁאַל ביקש (ראה בפרק הקודם פסוק יט) - חָלָב נָתָנָה, {ס}
- בְּסֵפֶל אַדִּירִים של שרים, מפואר וגדול הִקְרִיבָה קירבה אליו {ר} חֶמְאָה השמנת שמעל החלב, ויש מפרשים:כינוי ליין לבן. {ס}
- כו יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה {ס}
וִימִינָהּ את יד ימין שלה {ר} לְהַלְמוּת לפטיש עֲמֵלִים פועלים, {ס} - וְהָלְמָה סִיסְרָא, מָחֲקָה השמידה {ר} רֹאשׁוֹ, {ס}
וּמָחֲצָה וְחָלְפָה העבירה את היתד דרך רַקָּתוֹ. {ס} - כז בֵּין {ר} רַגְלֶיהָ כָּרַע שכב עייף נָפַל שָׁכָב, {ס}
בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע {ר} נָפָל, {ס} - בַּאֲשֶׁר במקום בו כָּרַע שכב לישון - שָׁם נָפַל שָׁדוּד הרוג. {ס}
- כד תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל - אֵשֶׁת חֶבֶר {ר} הַקֵּינִי, {ס}
- כח בְּעַד {ר} הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה השקיפה בדאגה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא, בְּעַד הָאֶשְׁנָב דרך החלון. ושאלה:: {ס}
- "מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ {ר} לָבוֹא? {ס}
- מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי להישמע צעדי מַרְכְּבוֹתָיו?" {ס}
- "מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ {ר} לָבוֹא? {ס}
- כח בְּעַד {ר} הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה השקיפה בדאגה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא, בְּעַד הָאֶשְׁנָב דרך החלון. ושאלה:: {ס}
- כט חַכְמוֹת {ר} שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה תשבנה לה, {ס}
אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ {ר} לָהּ לעצמה: {ס}- ל "הֲלֹא הם מתעכבים כי יִמְצְאוּ - יְחַלְּקוּ שָׁלָל! {ס}
- רַחַם אישה, שבוית מלחמה {ר} רַחֲמָתַיִם או שתי נשים לְרֹאשׁ לכל גֶּבֶר! {ס}
- שְׁלַל צְבָעִים {ר} לְסִיסְרָא! {ס}
שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה, {ס}
צֶבַע {ר} רִקְמָתַיִם רקום כפליים לְצַוְּארֵי שָׁלָל! על צואר השבויות". {ס}
- ל "הֲלֹא הם מתעכבים כי יִמְצְאוּ - יְחַלְּקוּ שָׁלָל! {ס}
- כט חַכְמוֹת {ר} שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה תשבנה לה, {ס}
- לא כֵּן כמו סיסרא יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה! {ר}
- וְאֹהֲבָיו ולעומת זאת אוהבי ה' יאירו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ כשכוחה של השמש הולך וגובר, כלומר: ילכו ויתגברו (כאן סוף השירה). {ס}
- וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה. {ר} {ש}
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הערות
- "הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה" (פסוק ה) - בהשראת פסוק זה המדען הישראלי מרכוס ריינר כינה בשם "מספר דבורה" (Deborah number) יחס מתמטי הקשור למעבר חומר בין מצבים של מוצק וזורם.
- "מָגֵן אִם לא (אם יראה אז יהיה זה יוצא דופן) יֵרָאֶה" (פסוק ח) - "מגן ולא יראה" הפכה לסיסמת השב"כ כנראה בהשראת פסוק זה (למרות שמשמעות הפסוק איננה חיובית).