קטגוריה:עזרא ו ב
נוסח המקרא
והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתא מגלה חדה וכן כתיב בגוה דכרונה
וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא דִּי בְּמָדַי מְדִינְתָּא מְגִלָּה חֲדָה וְכֵן כְּתִיב בְּגַוַּהּ דִּכְרוֹנָה.
וְהִשְׁתְּכַ֣ח בְּאַחְמְתָ֗א בְּבִ֥ירְתָ֛א דִּ֛י בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖א מְגִלָּ֣ה חֲדָ֑ה וְכֵן־כְּתִ֥יב בְּגַוַּ֖הּ דִּכְרוֹנָֽהֿ׃
וְ/הִשְׁתְּכַ֣ח בְּ/אַחְמְתָ֗א בְּ/בִֽירְתָ֛/א דִּ֛י בְּ/מָדַ֥י מְדִינְתָּ֖/א מְגִלָּ֣ה חֲדָ֑ה וְ/כֵן־כְּתִ֥יב בְּ/גַוַּ֖/הּ דִּכְרוֹנָֽ/ה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"בבירתא" - באותה בירה אשר במדי המדינה
"וכן כתיב" - וכן היה כתוב בתוכה זכרון שלהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"באחמתא" - הוא מלשון וחמת מים (בראשית כ"א) והוא נאד של עור
"מגלה" - ספר
מצודת דוד
"והשתכח" - ונמצא מגלה אחת בנאד של עור בארמון אשר במדינת מדי כי לא נמצא בבבל וחפשו ומצאו במדי
"וכן" - וכה היה כתוב בה זכרון שלהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(א – ב) איך אומר שחפשו בבית ספריא בבבל ומצאו במדי:
(א - ב) "אדין אז נתן דריוש המלך פקודה ובקשו בבית הספרים שהגנוזים מונחים שם בבבל ומצאו בתיבה בבירה שבמדינת מדי מגלה אחת, וכן כתוב בה לזכרון", נראה כי עיר המלוכה היה תחלה בבבל ושם היו מונחים כל ספרי הפקודות של המלך, וכן המכתב ששלח כורש על אודות הבנין [שהיה נוסחו כל ממלכות הארץ נתן לי ה' כמ"ש בראש הספר] זה היה מונח בבבל, ובימי אחשורוש שינו את כסא המלוכה מבבל לשושן כמ"ש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה, כמ"ש בפירושי שם, ונאבד אז מכתב זה [ויכול להיות כי המן האגגי שהיה המשנה האביד את המכתב הלז שהיה לטובת היהודים] ולא נמצא בבבל, והיה מהשגחת ה' שנמצא בעיר הבירה שהיא עתה במדי, מגלה קטנה שכתוב בה זכרון מהפקודה הזאת, [שזה נשאר במדי כמו שהיה שם ספר הזכרונות דברי הימים כמ"ש בפירוש מגלת אסתר שזה לא היה ביד המן] ושם נכתב לזכרון בקיצור:
- פרשנות מודרנית:
וְנִמְצָא בְאַחְמְתָא תיבה או תיק שבא מניחים כתבי זכרונות וי"א שם עיר הבירה של מדי בַּבִּירָה אֲשֶׁר בְּמָדַי הַמְּדִינָה.
המפרשים על ספר עזרא מסבירים שאַחְמְתָא הכוונה תיבה שבא מניחים כתבי זכרונות.
וי"א שם עיר הבירה של מדי וזהו פשט הפסוק. עיין דעת ואנציקלופדיה יהודית
המלבי"ם (פסוק א-ב) והגר"א במגילת אסתר (פרק א ב) כותבים שאחרי שמדי ופרס כבשו את בבל, הם הפכו אותה לעיר בירתם. ואחשורוש הפך את שושן (שהיתה קודם בירת פרס) לעיר בירתו. וחיפשו בבל ששם ישב כורש שכתב רשות לבנות את בית המקדש, ולא מצאו את הכתב. והלכו לחפש בבירת מדי.
העיר חמדאן (אקבטנה) (אחמתא, דאז - נזכרת בספר עזרא) שימשה כבירתם של בני בני שבט מדי, קרובי משפחתם של הפרסים. בתקופתו של כורש מלך פרס שימשו שלוש ערי הבירה העתיקות, אחמתא, בבל, ושושן, כערי בירה של האימפריה,. מתוך פורים באירן
אע"פ שנראה שאַחְמְתָא בענינו הוא שם של בירת מדי. אבל פירוש המילה אַחְמְתָא הוא תיבה או תיק. וכמו שכתוב בזוהר "בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא כמה רשימין אתרשימו ביה, כמה פיתקין גניזין בגויה, בגו אחמתא דמלכא, כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא בחדש השביעי דאיהויומא דדינא יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה כלהו עברין קמי ההוא כרסייא".
פירוש הסולם: בשעה שהדין תולה על העולם, והדינים שורים, והקב"ה יושב על כסא הדין, לדון העולם בכסא ההוא, כמה רשומות נרשמו בו, כמה פסקי דינים גנוזים בתוכו, בתוך התיק של המלך, כל ספרים הפתוחים, נגנזו שמה, ומשום זה לא נשכח דבר מן המלך. וכסא ההוא אינו מתוקן ואינו שורה אלא בחדש השביעי, שהוא יום הדין, יום שכל בני העולם נפקדים בו, כולם עוברים לפני כסא ההוא.
מעניין הזוהר שכותב שה' יושב למידן אותיות מדי. כל הפסקי דינים בתוך האחמתא.
לפי הדקדוק המפרשים צודקים. לשון הפסוק הוא וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא דִּי בְּמָדַי (= וְנִמְצָא בְאַחְמְתָא בַּבִּירָה אֲשֶׁר בְּמָדַי הַמְּדִינָה). והיו צריכים לכתוב וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בִירְתָא דִּי בְּמָדַי (= וְנִמְצָא בְאַחְמְתָא בִירָת מָדַי הַמְּדִינָה) משמע שהבְּאַחְמְתָא לא שם בירת מדי.
למעשה שני הפשטים נכונים. מצאו את המגילה בתוך אַחְמְתָא תיק, והתיק היה באַחְמְתָא עיר הבירה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "עזרא ו ב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.