ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/ג
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית ג) | בביאור הרגיל ללא עימוד |
|
המשך פרשת בראשית, המשך הגן בעדן. החלוקה הנוצרית הרואה ב"חטא הקדמון" את שורש הרע טרם הגעת משיחם פתחה פרשיה זו בדברי הנחש, ומשום כך קוטעת את משחק המילים של עירום (בפסקה הקודמת) ועורמה (כאן) |
המשך פרשיית עץ הדעת
האכילה מן העץ
- וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מלשון עורמה: ערמומי, יודע להטעות ולפתות (משחק מלים עם עירום על פי ההמשך ומתכתב עם הכתוב הקודם) מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים.
- וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה:
- אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים האם באמת, אף מלשון גם: האם נכון שכלולים בתוך דבריו ש...: לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל האם לא נאמר לכם לא לאכול מכל עֵץ הַגָּן?
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ:
- מִפְּרִי מרובו של עֵץ הַגָּן - נֹאכֵל.
- וּמִפְּרִי אבל מפרי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן עץ מסוים זה - עץ הדעת - אָמַר אֱלֹהִים:
- לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ!
- וְלֹא תִגְּעוּ החמירה יותר ממה שה' אסר בּוֹ!
- - פֶּן תְּמֻתוּן!
- וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה:
- לֹא מוֹת תְּמֻתוּן!
- כִּי אלא הוא רק ניסה להפחיד אתכם כי יֹדֵעַ אֱלֹהִים - כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם,
- וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע תדעו לבחור את מעשיכם באופן שאינו מונחה על ידי אינסטינקטים חייתים, תהיו בעלי בחירה חופשית!
- וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל,
- וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם למרות ששתי תכונות אלו נאמרו על כל העצים (ב,ט),
- וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל,
- וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל.
- וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.
- וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם,
- וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.
התוצאות
- וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, לְרוּחַ הַיּוֹם לפנות ערב,
- וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים - בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן.
- וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם, וַיֹּאמֶר לוֹ: אַיֶּכָּה?!!
- וַיֹּאמֶר: אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן, וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא...
- וַיֹּאמֶר: מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה?
- הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?
- וַיֹּאמֶר הָאָדָם: הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי עימי? - הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל.
וַיֹּאמֶר יְהוָה - אֱלֹהִים, לָאִשָּׁה: מַה זֹּאת עָשִׂית?
- וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי הִביא אותי (כביכול הגביה את ידי. או מלשון השכחה ובלבול כמו נשיה. ומשחק מלים עם צליל ההיסוי שמשמיע הנחש וָאֹכֵל!
התוצאה לנחש
- וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ:
- כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת?
- אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה.
- עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל - כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
- וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ:
- הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ יכה אותך בראש, ואולי מלשון שפשוף - יתקוף בנעליו ומקלו וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ תנשוף (קולות הנחש לפני הכשה) ותנשוך בו עָקֵב בעקב רגלו. {ס} {ס} מסמלת פרשה סתומה: בספר תורה הפיסקה הבאה מתחילה באותה שורה במרווח של 9 אותיות, ובדרך כלל ניתן לאמר שעיניינה קרוב לנושא הפיסקה הקודמת
התוצאה לאשה
- אֶל הָאִשָּׁה אָמַר:
- "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ,
- בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים.
- וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ,
- וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ". {ס}
התוצאה לאדם
- וּלְאָדָם אָמַר:
- "כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ,
- וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר 'לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ':
- אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בגללך, או בשבילך כשתרצה להשתמש בה,
- בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה בעבודה קשה שתגרום לך לעצב (ולא כמו המצב בגן עדן שהפירות צומחים על העצים ללא מאמץ) כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
- וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ,
- וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.
- בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם את גידולי השדה (לחם משמש בלשון התנ"ך לתיאור אוכל באופן כללי).
- עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ,
- כִּי עָפָר אַתָּה - וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב".
האשה והבגדים
- וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ 'חַוָּה',
- כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי.
- וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר, וַיַּלְבִּשֵׁם. {פ}
הגירוש
- וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים:
- "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד כיחיד מִמֶּנּוּ שמעצמו יודע לָדַעַת טוֹב וָרָע.
- וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל, וָחַי לְעֹלָם".
- וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן,
- לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם מהעפר שנוצר ממנו (לעיל ב, ז).
- וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם,
- וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים מלאכים, לשמור על הכניסה וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת,
- לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ את הדרך המובילה אל עֵץ הַחַיִּים. {ס}
הערות
- למאמרים נוספים על פרשת גן עדן ראו קטגוריה:גן עדן.
- משחק מילים מעניין (לשון נופל על לשון): בפסוק א והפסוק האחרון בפרק ב, המילים עֲרוּמִּים\עָרוּם במשמעות שונה.
ראו גם
- פירוש רש"י על בראשית ג, עם ביאור המילים הקשות בדברי רש"י והפניה למקורותיו